ההינדואיזם

ההינדואיזם מהווה את אבן היסוד למסורות הדתיות והפילוסופיות של כל אחת מתרבויות אסיה.

ההינדו נולד לפני כ 3500 שנה ע"י השבטים האריים (פלג מהשבטים האינדו אירופיים)

האמונה ההינדית מורכבת ומגוונת ומאמצת פנתיאון של אלפי אלים למטרות פולחניות.

יחד עם זאת בבסיס מדובר על תרבות עשירה מאוד שבמרכזה ספרות סנסקריטית ( כתב עתיק) ענפה.וחיבורים פילוסופיים כדוגמאת הבהגטי גיטה "שירת האדון" ואפוסים גדולים כגון המהאברטה והרמאינה.

בספרות זו שנכתבה בעת העתיקה טמונים עיקרי התיאולוגיה שעיצבה את החשיבה עד ימינו אלה.

טיפול בתפיסות החיים בגלגול י נשמות במעגל הקארמה (יוסבר בהמשך) ובמושג המוקשה( הגאולה המוחלטת ממכאובי המוות והלידה מחדש).

הינדואיזם בהרחבה

היקום לפי ההינדו

לפני בריאת השמים והארץ היה הים הקדמון.

עליו צף האל הקדמון – ברהמה-אל האלים.

כשהתעורר,האציל את עצמו לריבוי הוויות,וכך יצר את היקום.

האלים והשדים החליטו לזרז את התפתחות העולם ע"י הסערת האוקיינוס,על מנת לשלוח ממעמקיו

את אוצרותיו.הם החלו לבחוש בים הקדוש,ובין הדברים שהעלו היו הסוס המעופף,פרת החלב,ירח הקסם,המרכבה השמימית,הנבל האלוהי,הפיל הלבן,לאקשמי אל  העושר והיופי,הללאהא-הרעל הממית,

ועוד דברים רבים נוספים אך אחד האלים שלה את  האוצר הנחשק מכל – הקומב,משקה האלים המעניק ללוגם ממנו חיי אלמוות.מריבה פרצה בין האלים לשדים, ובמהומה שנוצרה חטפו השדים את כלי הנקטר.

האלים ביאושם פנו לג'אינטה בנו של אינדרה שליט השמיים לבקשת עזרה.

ואומנם זה הצליח בחשאי לגנוב את כלי הנקטר וטס מעל הארץ למקום מבטחים בגן העדן.תוך כדי מעופו עשה מספר נקודות עצירה למנוחה : מפגש הגנגס והימונה היה אחד מהם. מסעו ערך 12 יום ,ומאחר שיום אחד של האלים שווה לשנה אנושית אחת ,נחוג הפוראנה קומב שמשמעותו- "הכד המלא" ,אחת לתריסר שנים.

הקומבה מלה מתחיל ב 14(יום הולדתו של שיווה)  בינואר ונמשך ע ה 6 בפברואר במהלכו מבקרים כ 40 מיליון איש למפגש הנהרות.

דת ההינדו

קווים כלליים:

בראהמן הוא נצחי –קיים מאז ומעולם,אינסופי ,כל מה שקיים בעולם נבע מבראהמן וישוב אליו בסופו של דבר.

אלים והאלות המרובים אינם אלא התגלמויות.

אף שהאמונות וצורות הפולחן שונות במידה רבה מאיזור לאיזור,יש מספר מאפיינים מאחדים:

• האמונה בגלגול נשמות
• אמונה בקארמה
• בדהארמה- ההתנהגות הנכונה של האדם בהתאם לדרכו בחיים
• שיטת הקאסטות.

ניהול חיים על פי הדהארמה ומילוי החובה המוסרית יגביר את סיכוייו להיוולד בקאסטה גבוהה יותר ובנסיבות חיים מוצלחות יותר.

עבור הינדים פשוטים- מילוי החובות החברתיים והטקסיים הוא המטרה העיקרית של החיים הארציים.

על פי הבכהאגאווד גיטה –מילוי חובותיו של אדם חשובות יותר מזכויותיו. האמונה של "בעל המשפחה" ושל "הסגפן הפורש" {שני שלבים שונים בחייו של אדם} הם בעלי ערך שווה מבחינה דתית רוחנית.

ארבעת שלבי החיים לפי ההינדו:

1.שלב הלימוד ורכישת השכלה- בשלבים 1-2 אחריות כלפי המשפחה.

2.שלב הקמת הבית והמשפחה.

3. שלב הפניה אל החיים הרוחניים.בשלב זה שערו של הגבר מכסיף ונכדו הראשון נולד.

4.השלב הסופי – הפרישה וההתמסרות המלאה לחיים הרוחניים...פרישה ליער.

   תהליך של התנתקות מן העולם החומרי- הרחק מן ההמולה החברתית . האדם מקדיש את כל כולו לפרישות –לחקירת הטבע העצמי (האטמן) והזיקה בינו לבין המוחלט ( הברהמן).

יש לציין שבפועל –מעטים האנשים שמקיימים את שני השלבים האחרונים.

ארבעת יעדי האדם לפי ההינדו:

1.דהרמה – מילוי חובות מוסריות.

2. ארטהא – השגת רווח חומרי, הצלחת ואושר.

3.קאמה – תענוגות העולם הזה ואהבה.

4.מוקשה- שיחרור רוחני,גאולת הנפש ,ניתוק הכבלים החברתיים,החומריים והארציים.

 ישנם עשרות אלפי אלים- רובם מקומיים,כל הודי זוכר רק מספר של אלים הנוגעים לו.

השילוש האלוהי מייצג את כוחות הבריאה והיצירה,השימור וההרס.

ברהמה – בורא עולם

וישנו - משמר עולם

שיווא – הורס עולם

וישנו,שמופיע בעשר התגלמויות,משמר העולם מסיר איום הדהרמה,כלומר הרוע,ומכונן מחדש את הסדר הקוסמי.בהמת הרכיבה של וישנו הוא גארודה הנשר האגדי.

הוא מופיע  באמנות כגבר בעל 4 זרועות.בת זוגו לאקשמי .היא כשלעצמה מייצגת את אלת העושר והמזל הטוב,ראמה גיבור הרמאינה הוא התגלמות השביעית של האל וישנו.

ראמה וסיטה מייצים ביחד את אידאל האהבה ואת ההרמוניה הקוסמית .

האנומן –מהיר ובעל כישורים אתלטיים הוא האל המשמש פטרונם של מרימי המשקולות והמתאבקים בהודו.

לסיכום:

ווישנו

• משמר עולם
• בדרך כלל מתוא עם ארבע זרועות,שבכל אחת הוא אוחז – פרח לוטוס,קונכייה(מסמלת את הוויבראציה הקוסמית שמתוכה נבע הקיום כולו)דיסקוס ואלה כבדה.
• אשתו לאקשמי,אלת היופי,ההצלחה והעושר.
• כלי רכבו הוא גארודה.
• לווישנו 22 גילגולים שבינהם ראמה,קרישנה ובודהה.

שיווא האל ההורס  מרומז באמצעות האפר הלבן ממדורות שריפת המרוח על פניו. ועם זאת, בשעה שהוא שקוע במדיטציה ,איבר המין שלו שלו זקוף ומסמל את היצירה מחדש הבאה בעקבות ההרס.

בהמת הרכיבה שלו – נאנדי השור. .(נאנדי פרושו "הנאה"). בת לוויתו –פארווטי.

שיווא מיצג שני הפכים בכפיפה אחת- סגפנות ואירוטיקה.

סגפנותו החמורה מאפשרת לו לאצור בתוכו את האנרגיות שלו ולשלוט בהן.

איבר המין הנש- יחדיו הם YONIפולחן שיווא לינגאם – הלינגאם נעוץ בתוך יוני מסמלים את הזיווג בין זכר ונקבה,שממנו נובע היקום כולו.

 ההתגלמויות המוכרות ביותר של שיווא היא נטראג'ה –אל הריקוד.נטראג'ה מסמל את האנרגיה הקוסמית היוצרת שממנה נוצרים החיים ואליה הם שבים כשהם כלים ומתים.

בהתגלמותו כנטראג'ה ,שיווא אוחז בידו הימנית העליונה תוף.מתופף בקצב אחיד כפעימות הלב,ומבטא בדרך זו את ריתמוס הבריאה.מידו השמאלית העליונה נובעת להבה המציתה את העולם ומשמידה אותו.

הוא מוקף במעגל של של להבות המסמלות את מעגל החיים: הרס,יצירה מחדש וחוזר חלילה.

המעגל מונע בכוח האנרגיה היוצרת של שיווא.

ידו הימנית של שיווא שלוחה קדימה בתנוחת המודרה- אל פחד.

ידו השמאלית נוטה כלפי מטה לעבר רגלו המורמת באוויר ומסמנת  שכל מי שידבק בו ימצא מחסה לרגלו.דמותו של נטראג'ה  מבטאת את הרוגע ואת הזרימה הכרוכים זה בזה בעולם.

גנשה – האל בעל ראש פיל –אל הספרות וההצלחה- ידוע כמסלק מכשולים וכאל כל ההתחלות.

כלי נרכב שלו הוא עכברוש ערמומי.

גנשה הפך בימינו לפטרונם של התלמידים והסטודנטים.הם פונים לאל זה בבקשה לסייע להם לעמוד בבחינות בהצלחה.

פנתאון האלים: כ 330 מיליון אלים ואלות.

כל האלים אינם נחשבים אלא כהתגלמויות של בראהמאן.

מזה בראהמאן?

המציאות  האולטימטיבית. הוא חסר צורה,נצחי ומקור הקיום כולו.

בראהמאן הוא נירגונה(חסר תכונות אופי) בניגוד לכל האלים האחרים,שאינם אלא התגלמויות שלבראהמאן ולכן סאגונה(בעלי תכונות אופי).

קווים לדמותו של האל  ברהמה

• בורא עולם ,נתון רוב הזמן במדיטציה
• בת זוגתו – סאראסוואטי,אלת הלמידה,
• כלי רכבו הוא ברבור.
• יש לו בדרך כלל 4 ראשים (שלכל אחד מהם כתר וזקן)

קרישנה

• אחת מהתגלמויותיו של וישנו,הוא מופיע בפסלים ובציורים כבעל צבעכחול כהה,ובדרך כלל מחזיק חליל בידו.

סאדהו

סגפנים נודדים,שגופם מרוח באפר ושערם ראסטות סבוכות,הם סמל מתמיד של החיפוש הרוחני בהודו.

הם נודדים עם :קערה לקיבוץ נדבות וכלי מים (לפעמים גם קלשון לאות כבוד לסגפן הגדול מכולם הלא הוא – שיווה.

הם מאמינים שמעשיהם מקדמים את כל מי שרוצה לזכות בהארה.

הדת בבית

מרבית טקסי הפולחן ההינדואים מתבצעים בבית. הם כוללים את טקסי מחזור החיים,טקסי המעבר,חגיגות לציון הולדתן של אלוהויות מסוימות,חגם אזוריים לכבוד אלים כמו גנשה או דורגה,וגם חגים בעלי גווןלאומי כמודיוואלי.

ה"פוג'ה"– צורת פולחן אשית,יומית המתקיימת במזבח הביתי.

תאור אוטנטי של ה"פוג'ה" מפי קמל: המזבח הביתי אצלנו קבוע בתוך ארון.מאחורי המזבח הקטן ניצבת תמונה ממוסגרת של גנשה .צלחת נחושת שעל המזבח מכילה את שיווה לינגם מאבן,מורטי של האלוהות המשפחתית שלנו,האלה פארווטי, אבן כחולה עגולה המסמלת שלום ושלווה ומייצגת את האל וישנו,ומורטי של האלה לקשמי.שני המורטי של האלות עשויים כסף. על המזבח נצבת קונכיה קטנה על כןפליז,משמאל לצלחת הנחושת,ופעמון יד קטן עשוי כסף מימין לצלחת.בארון שמתחת למזבח יש מדף ובו אני שומרת את החומרים המשמשים ל"פוג'ה".

על מגש הפוג'ה אני מחזיקה גביע נחושת מלא מים קרים,כף נחושת אבקת זעפרן אדומה וכורכום צהוב,גרגרי אורז ומנורה ניצבת שהפתילה שלה רוויה בחמאה מזוקקת,כמה פרחים קטנים ומקל קטורת אחד.למנחת מזון אני משתמשת בחלב או בגבישי סוכר.

אני לוגמת מים שלוש פעמים ביום כדי להיטהר,מברכת את האלים ומצלצלת בפעמון.

אני מדליקה את המנורה ואתמקל הקטורת ומגישה לאלים מנחת אור וניחוח.

אחרי שאני מגישה את מנחת המזון אני מנופפת במנורה מול המורטי ומזמרת פסוקי ארטי בשבח האלים.

בסוף ה"פוג'ה אני מחווה ברכת נמסקאר ומתפללת לברכת האלים.

הפוג'ה היומית אינה גוזלת יותר מעשרים דקות ביום.

טקסי הפולחן ההינדואיםמתחלקים לשלוש קטגוריות:

ניטיה

ניימיטטיקה

וקמיה.

טקסי "ניטיה" מתבצעים מדי יום,כמו מנחת מים לשמש מידי בוקר,או קיום"פוג'ה" לאלוהויות המשפחה במזבח הביתי.

טקסי ניימיטטיקהחשובים אך הם נערכים במועדים מסוימים בשנה,ביצוע "פוג'ה"מיוחדת להודיה כשהמזל מאיר פניו למשפחה.

"קמיה" טקסי פולחן רצויים אך לא הכרח ובקטגוריה זו כלולה העלייה לרגל- יאטרא.

בעיני רבים בהודו ,היציאה לעלייה לרגל והמצוקות הגופניות הדרושות על מנת להגיע ליעד הינן כמעט אורח חיים.

"יאטרא"-עליה לרגל למקומות קדושים ולנהרות הקדושים –לשם טבילה וטהרה :והחשוב שבהם- הגנגס

אחרי הטבילה הטקסית והטהרה הרוחנית מגיע הרגע הדתי החשוב המהווה במובן מסוים את שיא המסע הצלייני המתיש.

המאמינים מביטים בצלמי האלים ולאחר מכן מעלים מנחת כסף,מקבלים את האור המקודש מהמנורותשאוחז הכוהן ומקבלים את ברכת האל.

""פרדקשינה"-הקפת המזבח המרכזי עם כיוון השעון,כך שהמזבח מצוי תמיד לימינינו.הינדואים מאמינים כי צידו הימני של הגוף טהור יותר מבחינה רוחנית.

הינדואים רבים עולים למקומות הקדושים כדי לפזר את אפרו של קרוב משפחה בנהר מקודש כמו הגנגס,בוואראנסי, או כדי לבצע את ה"שרדהה",טקס הזכרון השנתי,בפעם הראשונה.

כפרת עוונות היא מניע חזק לעליה לרגל למקדשים מסויימים.כמו גן עליו לעתים לעבור עמידה בקושי גופני כלשהו,מתן כסף לצדקה או ביצוע "פוג'ה"מיוחדת באתר עליה לרגל.