תחילת היקום לפי המיתולוגיה היוונית

 בראשית...
על-פי התפיסה היוונית בראשית היה כָּאוֹס - "תהום פעורה", תוהו ובוהו (חוסר סדר מוחלט). בשלב מסוים החלו לפרוץ החוצה מתוך הכאוס ישויות עצמאיות ומוגדרות: האדמה - גאיה, השאול - טרטרוס, ניקס - הלילה, וארוס - היצר שבלעדיו אין חיים

ואזנולדו הטיטנים...
גאיהילדה אתאוראנוס(השמים), והוא היה לבןזוגה. מהם נולדוהטיטנים, האלים הקדומים, שהמפורסם ביניהם היהכרונוס.כרונוס בלע את ילדיו עם היוולדם. את הבן הבא, זאוס, הסתירה ראה  אשתו מעיני אביו; במקוםבנה התינוק היא מסרה לידי קרונוס אבן מחותלת.,. הטיטנים היו יצורים קדמונים, שאינם פועליםעל-פי חוקים או על-פי כללים, והם מייצגים את כוחות הטבע (שמש, אוקיאנוס) וכן מושגיםמופשטים (הזמן, הזיכרון וכדומה). לא כאן המקום לספר את סיפור הטיטנים לפרטיו. נזכיררק שזאוסואחיו האלים יצאו למלחמה נגד אביהם,כרונוס, ונגד הטיטניםהאחרים. הסדר שהושג כתוצאה מהמלחמה, העניק מאז את השלטון ואת הכוח לזאוס, והוא היהלאבי האלים.

מי ברא את האדם?
בריאת האדם מיוחסת במיתולוגיההיוונית לטיטןפרומתיאוס. הוא לקח חומר ומים ויצר את דמות האדם בצלם האלים.אתינהנפחה בהם את רוח האלוהים.
פרומתאוס היה זה שלימד את בני האדםמלאכות שונות, וגנב למענם את האש מידי האלים. הוא זה שלימד אותם גם את פולחן האליםובתוכו - טקס הקרבת קורבנות.

 תחילה היו כאוס–

לאחר מכן שכבה גאיה -האדמה עם בנה אורנוס - הרקיע וילדה שנים-עשר בנים ובנות מלאי-עוצמה. אלה הםהטיטאנים, האלים ששלטו פעם.

 אך קרונוס בלע את כולם עם היוולדם. את הבן הבא, זאוס, הסתירה ראה מעיני אביו; במקוםבנה התינוק היא מסרה לידי קרונוס אבן מחותלת. זאוס גדל, יצא נגד אביו והבריח אותולהקיא את אחיו. בין זאוס ואחיו, האלים האולימפיים, לבין קרונוס ואחיו הטיטאנים פרצהמלחמה אשר נמשכה עשר שנים. בסופו של דבר ניצחו האלים הצעירים וזאוס כלא את הטיטאניםלנצח במעמקי האדמה. כך התחיל עידן חדש, עידנו של זאוס.

המאפיין העיקרי של עידן זה הוא השלטת הסדר, הצדק והיופי אשר נעדרו מן העולם בעידןהקודם. כצפוי לבשה פעילותו זו של זאוס צורה של סדרת נישואין עם אלות ועם נשיםשונות. בשל כך הצטרפו למשפחת האלים לא רק כמה אלים מרכזיים לפולחן היווני, כגוןאפולון - אל הנבואה, ארטמיס - אלת הציד, דיוניסוס - אל היין, אלא גם איונומיה -הסדר הטוב, דיקי - הצדק, אירני - השלום, המוזות - אלות השירה, ועוד. עידנו של זאוסיימשך לעולם ועד משום שהוא בלע את אישתו הראשונה, אלת החוכמה מטיס, אשר עתידה הייתהללדת לו בן החזק ממנו. מראשו של זאוס נולדה בתה של מטיס, אתני, ואף היא אלת החוכמה.

המחקר ההשוואתי גילה שסיפור הבריאה של הסיודוס מגלה קווי דמיון רבים עם מיתולוגיותשל עמים אחרים. כך, למשל, למאבק בין הדורות שבמהלכו מדיח דור חדש של אלים את הדורהישן יש מקבילות במיתולוגיות הבבלית, החורית, החיתית והפויניקית. עם זאת, אין שוםספק שב'תיאוגוניה' של הסיודוס באה לידי ביטוי תפיסה יוונית ייחודית, אשר אפיינה אתהשקפת העולם היוונית במשך כל שנותיה. כפי שנראה מאוחר יותר, גישות היסוד הטמונותבמיתוס התיאוגוני קשורות קשר הדוק בתפיסתם של היוונים את היקום, את האלים ואת הטבעהאנושי

 ובכן, העולם נתפס כסדר דברים קבוע. הכפוף למעין חוקיות טבעית, בעוד שהאדם אינו אלאחלק זוטר ממנו. תפיסה זו הביאה את היווני הקדום לחשוש מאוד מלעבור את גבולותיו שלטבע-האדם ולסטות מן המסלול אשר נועד לו במערכת הכללית. אין פלא אפוא שכל סטייה מעיןזו, שפירושה הפרת סדרי-עולם, נתפסה על ידו כחטא, ועתידה הייתה בסופו של דבר לגרורעונש מיד האלים, השומרים הקנאים על המערכת. גישה זו מומחשת, למשל, בפירוש שנתנוהיוונים לתבוסתו של מלך הפרסים קסרקסס במלחמתו נגד יוון. בתחילת המאה החמישיתלפסה"נ פלשו הפרסים ליוון כשבכוונתם לשעבדה, אך נחלו תבוסה ניצחת מידי הכוחותהמאוחדים של היוונים. ניצחון זה של יוון הקטנה על האימפריה הפרסית היה בגדר נס. אתהסיבה למפלת קסרקסס ראו היוונים, בין היתר, בעונש שהאלים הטילו עליו, משום שציווהלבנות גשר המקשר בין שני צדדיו של מצר הבוספורוס כדי להחיש את מעבר כוחותיו ליוון.במעשה זה איחד קסרקסס את אסיה ואירופה, שני חלקי העולם אשר הופרדו על-פי הטבע,ונועדו להישאר נפרדים לעד, ובכך הפר סדרי בראשית. קסרקסס, אשר חרג במעשה זהמגבולותיו של הטבע האנושי, חטא בחטא-הגאווה (היבריס) ועל כן נענש.

אך אפילוירצה האדם להמנע מחריגה מגבולות המותר, וכך להבטיח לעצמו חיים שלווים, לא תמיד עולההדבר בידו. פוליקראטס, שליטו של האי סאמוס, התפרסם בכך שכל מעשיו הרכתרו בהצלחה.הדבר הדאיג את ידידו, אמאסיס מלך מצרים, וזה יעץ לפוליקראטס לגרום נזק כלשהו לעצמווכך למנוע את התוצאות הרות הגורל של שגשוגו. השליט הסאמי שמע בעצת ידידו וזרק אלמעמקי-הים טבעת יקרת-ערך, אך כעבור מספר ימים שלה דייג מקומי דג גדול ויפה במיוהד,והגיש אותו לשליט במתנה. בתוך הדג מצא פוליקארטס את הטבעת שביקש להיפטר ממנה. כאשרנודע על כך לאמאסיס המצרי, הוא ניתק את קשרי הידידות עם פוליקארטס, משום ששוכנעשדינו של השליט הסאמי נחרץ. ואכן, נפילתו של פוליקארטס לא איחרה לבוא, וגודלה היהכגודל הצלחותיו הקודמות (על-פי הרודוטוס). במה חטא פוליקראטס? בעיני היוונים אתחיי-האנוש מאפיינים חילופים בלתי פוסקים בין גאות ושפל. האדם היודע בחייו רק תקופהשל גאות, סוטה בצורה מסוכנת מן הנורמה, שהרי הוא מתקרב לשלמות, נחלתם הבלעדית שלהאלים, ובכך הוא עובר את גבולותיו של הטבע האנושי. היוונים אהבו להשוות את מצבם שלאנשים כאלה למצבו של עץ גבוה שהברק מכה בו תמיד. העץ - דינו ליפול במוקדם אובמאוחר, וכך גם דינו של האיש אשר חורג מממדיו הטבעיים ועל-ידי כך מעורר את קנאתהאלים.