דלפי חשיפת התעלומה
מלכים מתים לשם הצלתה של יוון. היא הייתה הקול המשפיע ביותר ביוון. התפללו לרוחות כדי שיהיו בני הברית החזקים של יוון. היה לה יופי מרהיב .היא דיברה בשמו של אפולו. רבים התייעצו בה מה טוב עבור המין האנושי.
במשך 1000 שנים היא סיפקה האורקל מדלפי נבואות למאמיניה. המילים החידתיות שינו את פני ההיסטוריה עוררו אהבה ומלחמה ,חרטה והנאה,בעידן שראה בה מקור עוצמה.
רעידות אדמה ניפצו את מקדש אפולו והנצרות החליפה את האלים הנושנים
מאז תקופתה נותר מקור עוצמתה בגדר תעלומה.לפני 3000 שנה זה היה אחד המקומות החשובים באמת בעולם העתיק.
הריסותיו של מקדש האורקל שוכנים בין צלליו של הר פרסונוס.מדענים חשפו פה תגליות משכתבות את ההיסטוריה .
הפרופסור זליקנד דה בור הוא פרופסור לגיאולוגיה אוניברסיטת ולזאן
הפרופסור ג’ון הייל הוא פרופסור לארכיאולוגיה אוניברסיטת לוואיל
הפרופסור הנרי ספלר הוא מומחה ל לסמים מרגיעים ממרכז החומרים הרעילים של קנטאקי
הפרופסור ג’ף צנטלין מלמד כימיה באוניברסיטת פלורידה.
תוך שימוש במדע המודרני הם תיקנו דורות על דורות של היסטוריונים .
1892 חופרים ארכיאולוגים בדלפי .
על פי הסיפורים בדבר האורקל אומרים הכוהנים את דברי האלים בעודה נמצאת בטראנס מאדים מסתוריים שאפפו אותה.
החוקרים לא מצאו בקיעים באדמה או כל דבר שיכול היה לפלוט גז.. פסק דינם היה שהכול מתיחה. הקביעה הגורפת של הספקנים הייתה שמכיוון שזאת הייתה מתיחה יצרו עמי יוון מציאות כוזבת של דלפי ועשו הכול שזה ייראה מסתורי יותר.
סיפורה של האורקל מדלפי הוא סיפור של עוצמה על טבעית וטבעית כאחד.בעבר זה היה גן עדן עכשיו זוהי חורבה נתעבת שלא נשאר בה דבר שנפגע ע"י אתני הטבע.מאז ימי קדם זעזעו רעידות אדמה ונחשולי ענק
הרי געש ששינו את הנוף. הכוחות הגיאולוגים החזקים העניקו משמעות לסיפורם של אלים גחמניים והכינו את הזירה להתהוותה של האורקל עצמה.
בדלפי על צלע ההר הקימו היוונים העתיקים מקדש לאפולו אל הנבואה ובכך התגרו בגורל שכן המקדש שכן המקדש נבנה על מדרון התלול והיה נתון להשפעה של כוח הכבידה. כוח הכבידה הוא כוח קטן אבל מתמשך ולכן כתוצאה מכך המדרון והמקדש עליו יחליקו כלפי מטה. המיקום לא היה אידיאלי והיו לכך סיבות נוספות שהם מיקמו את באזור המסוים נזה.המקדש רחוק ולא קרוב לדבר. הוא היה במרכזה של יוון
היה קשה למקם את המקדש במקום הזה והוא לא נבנה סתם כך . המקדש היה חייב להיות שם.
מה שכנע את היוונים העתיקים לבנות פה מקדש לאפולו דווקא במקום הזה?
על פי אגדה יוונית זה היה שטח מרעה במקום הזה.רועה עיזים ששמו היה קוריטס ראה שכאשר התקרבו עיזים למקום מסיום על צלע ההר הם החלו לפעות בצורה משונה. הוא הסתקרן ולכן טיפס והרכין את ראשו מעל למקום וגם הוא החל לדבר בשפה משונה.חבריו רצו איליו והקשיבו והם אמרו שנשמע כאילו הוא מנבא את העתיד.כשדבריו נתקיימו נוצרה בין היוונים אמונה שמדובר במקום בעל כוחות נבואה.
הייתכן שהאגדה תשפוך אור על הסיבה לבניית המקדש במקום המוזר הזה?היכולים המדענים בקווים דמיוניים להסביר את מקורות הסיפור המוזר?
בשנת 800 לפנה"ס הוביל המוניטין של דלפי כמקום נבואי לבניית המקדש לכבודו של אפולו האל האולימפי רב העוצמה.
נאמר על הכוהנות בדלפי שהם שאפו גזים מיסטיים במטרה להעביר את דבריו של אפולו. לאחר הקמת האתר כבר לא היית הדלפי מקום מנותק ביוון . לדלפי הגיעו ממרחקים גדולים כמו מסוריה של ימינו.
היוונים העתיקים האמינו שלא ניתן להגזים בבקשות לקבל הנחייה מהאלים.האורקל מדלפי היה היוקרתי מכולם כי הוא דיבר בקולו הישיר של האל. מה טוב יותר עבור המין האנושי? אמור לנו כיצד להגן על המולדת?כיצד עלי לרצות את אפולו?
המסע לדלפי היה אורך שבועות ואפילו חודשים. הצליינים תזמנו את בואם לפגישה עם האורקל ב7 לכל חודש.זה היה יומו של אפולו והאמינו שהוא מבשר טובות.
עם בוא היום הם התרחצו במעיין קסטיליה הסמוך וצעדו במעלה שהם נושאים מנחות לאלים. הם נכנסו לאזור דרך שער שהיה בתחתית הדרך טפסו במעלה וחלפו על פני מצבות הנצחה וצלמים של אומפולוס המעידים לעין כול כי דלפי היא מרכז העולם. אנו עוברים את המקום הזה למטרת העלייה לרגל .מה שהביא אותנו מספרד שבקצה השני של המזרח התיכון שבו היו ערים יווניות או מהים השחור ברוסיה שלחופיו היו ערים יווניות אחרות. מגלה לנו היעד שלנו חזית מקדש אפולו.בתוך המקדש הובילו את הצליינים למקדש פנימי שבו ישבה הכוהנת הפיתיה שהעבירה את קולו של שלאפולו. מה שקרה בשלב הזה היה לב ליבה של התעלומה .במשך יותר מאלף שנה הייתה בדלפי אורקל אך לא מתועד תיעוד מדויק על מה שקרה שהתרחש שאמרה את דברה.התיעוד הטוב ביותר הוא מגיע מהפילוסוף פלוטארוס ששימש ככוהן במקדש במאה ה 1 לספירה . הוא רשם מספר הערות ששמשו כרמזים לתעלומה העתיקה . גז מסתורי מתוך אומפוריה או ביום בלתי צפוי.ככוהן הוא היה עד להתרחשויות ודווח על תגובותיה של הפיתיה. כל אחת הייתה תעלומה בפני עצמה .בתשובותיה היה משהו לא מובן ובמעורפל. היה צריך לתרגם אותה .
פילוסוף אחד אמר על האורקל מדלפי "ידוע שהאל המביא את דבריו בדלפי לא אומר דבר ולא מסתיר דבר הוא רק נותן אותות " זה ממצה את הרעיון שהיא מביאה אות שתעזור לפרש את העתיד אם יצליחו לפרש אותה נכון.מדובר במעין מבחן .אם המלך קורח יתקוף את הפרסים הוא ישמיד אימפריה כבירה. הוא נכשל במבחן . הוא הרס את האימפריה שלו.
איך הצליחה הפיתיה להביא את דברי האל? היסטוריונים טוענים שנבואותיה לא נגרמו משימוש בסמים וגם לא היו על טבעיות . הם נוצרו בקפידה ומונעות מסיבות פוליטיות ונועדו לניצול בעורמה. אנו משווים את מה שקרה ליחסים בין ה FBI ל CIA. הצליינים הגיעו לכאן ושהו זמן רב. הם היו משועממים כשנאלצו להמתין כחודש. הם שוחחו זה עם זה כך קרה בעיר שלך וכך קרה בעיר שלי . הכוהנים שמעו את השיחות וכך היה לכוהנים ידע כללי על המתרחש במזרח הים התיכון. לק מן התשובות כללו את הידע שרכשו.החוקרים במאה ה 16 לא מצאו ראיות ממשיות לנאמר בהערות פלוט ארכוס והאמינו שהטרנס של הפיתיה היה הצגה מורכבת או יחסי ציבור פוליטיים. עד לאחרונה היו הדעות שלהם דעות מקובלות אך תצפית אקראית הובילה לתגליות יוצאות דופן ושכתוב ההיסטוריה.
לפני 20 שנה ערך זלקינגר דה בור החליט לעשות מסע בן יום אחד לדלפי.יש לו נטייה להתאהב במשפחת ההעתקים בטבע. הוא יצא מן המכונית הסתכל ואמר זוהי חשיפה מרהיבה של סוג העתק הזה שאני מתעניין בו ולא רואים במדינות אחרות.הוא שב לאתונה ובדרך חזרה שם לב להתרחבות בדרך ולעוד מישורי העתקים.
במוחו של גיאולוג עולה השאלה: האם יתכן שמדובר במישור המחובר למישור הקודם שראיתי? הוא הצליח לקבוע שמישורי ההעתקים החשופים היו שתי קצוות של אותו העתק אך בשלב ההוא הוא לא ייחס חשיבות לעניין שזוהי תגלית.שנים רבותאח"כ הבין את משמעות התגלית שלו כאשר פגש את הארכיאולוג ג’ון הייל בפורטוגל .הוא ציין בפניו שהעבודה שלו מצביעה על כך שקיים העתק פעיל גדול העובר מתחת לאתר האורקל והוא ראה אותו בדרך .פרופסור הייל אמר בלתי אפשרי לא ייתכן שראית העתק שם כי הוא לא קיים. ארכיאולוגים שנים רבות ניזונו מן העבדה שאין העתק. גון הייל שאל את דה בור האם אתה יכול לזהות העתק כאשר תראה את הנוף דה בור ענה שכן.
דה בור שאל את הייל מה ביסוד הסברה שאין שם העתק?הייל ענה שהוא למד זאת ממוריו וכל ספרי הלימוד מצביעים על כך וכן גם מאמרים שנכתב קבעו כך.
זוהי למעשה דוגמה קלסית איך חקירה מדעית מודרנית יכולה לתקן את הכזבים שבמקורות העתיקים. דה בור אמר שהוא יכול להוכיח זאת וויל ענה שהוא גילה תגלית שתחייב עיון מחדש בכול ספרי הארכיאולוגיה שנלמדו . הדבר עורר את סקרנותו של פרופסור הייל והוא החליט למצוא את התשובה ביוון
התחנה הראשונההייתה בדלפי. בדומה לעיירה העתיקה היום מתפרנסת מאתר האורקל.
דלפי נמצאת בצפונו של הר פארנאסוס . פרופסור הייל הולך לחנות שבה עושים כלי חרס שחורים ואדומים כפי שנעשו בתקופת יוון העתיקה.המפורסם הוא גביע משנת 450 לפנה"ס המציג את הפיתייה ישובה על חצובה.הציור מדויק להפליא ומכיוון שציור אחד שרד ההוא כמו צילום.
היא לא נביאה שנחה עליה השראה כפי שמסופר בברית הישנה על נשים שניחנו ביכולת חזון ושהביאו לעניין את אופיים ומזגם.ומולם היא כלי ריק.לדעת הקדר כך עשו את זה לפני 2000 שנה.לדעת הקדר שרטטו מאת הציור
הפיתיה מקבלת השראה ממקום אחר והיא שמשה שופר למילים.לא האמינו שהפיתיה עצמה היא שיצרה או הפיקה את התשובות.הדמות היחידה של הכוהנת הישובה על חצובה היא שנשארה
הציור על הצלחת מציג את ראשה של הכוהנת רכון קדימה. האם הייתה משמעות לתנוחה המשונה שלה?
למחרת לקח דה בור את פרופסור הייל לראות את ההעתק שהוא גילה במסע הראשון שלו. הוא לא נפל ברעש אדמה גדול.ההעתק הוא תמיד מדורג ורוב הפעמים המדרגה לא יותר ממטר. קשה היה לפרופסור הייל לזהות את ההעתק כפי שעשה דה בור . הייל הוא בוגר אוניברסיטת קיימבריג ואילו דה בור הוא יליד אינדונזיה שם התופעות הגיאולוגיות רבות והוא הרגיש כמו בבית
הכוון מראה שהתנועה לא הייתה לגמרי אנכית אלא שהייה לה מרכיב הזהה שדומה למה ראינו בסלע הקודם.
הצד המזרחי של האתר בדלפי מצביע על כך שהמישורים מקורם מאותו העתק והם מחוברים.גם אם היה פעם העתק מתחת למקום הרי הוא לא היה פעיל . יהיה קשה להוכיח שלפני 3000 שנה יצרה פעילות סיסמית פעילות של גזים שהשפיעו על התודעה.
התחנה השנייה-ההריסות של המקדש עצמו. עינו המאומנת של גיאולוג רואה בקלות את קו ההעתק המעבר הוא אפוא בחומה הצהבהבה הגדולה המפרידה בין אבן הגיר התלולה לבין עצי הברוש. הוא פונה מערבה לכוון מעיינות קסטליה עובר מתחת למתחם המקדש ומטפס במעלה ההר אל מתחת לגושי אבן הסיד הגדולה שנראים באופק.זה היה הרמז האמיתי הראשון . העתק דלפי עבר מתחת למקדש הייתה טעות במפה הגיאולוגית של דלפי שהראתה את העתק דלפי עוקף את המקדש.
הייתכן שנסתרה מעיניהם של הצוות מהמאה ה19 דבר נוסף? האם היה בקע שני שחצה את בקע דלפי כפי שתואר על המפה?פרופסור הייל אמר שיש מאמרים שאומרים שיש בדלפי העתקים האם זה ייתכן? לדברי דה בור שיש הרבה מעיינות ובעבר היו הרבה מעיינות ניתן לראות זאת בעיניים גיאולוגיות.
רמז נוסף הוא נוכחותו של מעיין אבל המקדש היה יבש ולא בעבעו בו מעיינות כפי שתוארו ע"י פלוט ארכוס
לדברי דה בור אם אכן הצטלבו ההעתקים סביר להניח שיימצאו בקרבת מקום מעיינות . ע ם זה אמור להיות קרוב לסלע.במפלס שאנו נמצאים .טיול קטן לסלע הראה שגב הסלע מוכתם במים.שחשף מאגר מים הוכחה להעתק נוסף שעבר בכוון צפון דרום.
במאגר קרינה יש עוד מים שאת מרביתם מטים למאגרי מים אבל אין ספק שיש זרימת מים.
על צלע ההר הם מיקמו מחזירי אור לראות היכן עוברים העתקים אלפי מטרים מתחת לפני הקרקע.
העתק קרינה והעתק דלפי ברגע שעשו זאת הצליח דה בור הגיאולוג להוכיח לגבי ההעתק שכיוונו מזרח מערב ולגבי ההעתק הנוסף שחצה אותו לכוון צפון.
התקבלו שני העתקים ופירוש הדבר שיש מעבר שגודלו פי 2 כמעט שדרכו יכלו דברים לעלות על פני השטח.
הרמזים הגיאולוגים החלו להתחבר אבל מה לגבי הארכיאולוגיה .
האם המבנה והמיקום של המקדש העתיק תמכו בהשערת הצוות על כך שישירות מתחת לחדר האורקל היה סוג של פתח?
ניסיון לפתור תעלומה עתיק ולהוכיח את כוחות האורקל מדלפי זוהי הכניסה למקדש אפולו שבדלפי מהמקדשים החשובים במקדש היווני אין בכול רחבי העולם היווני .במוחו של כול יווני הייתה התמונה ברורה.זה היה מבנה מלבני בעל תצורה גיאומטרית מושלמת. בתוך חלל המקדש הכול היה סימטרי.
בחוץ היו שורות של עמודים.ובפנים היו שורות של עמודים ובקצה צלם האל.
האם מקדש אפולו הוא מקדש רגיל ?
הרמז הראשון שיש משהו יוצא דופן הוא האזור המרכזי של המקדש שמוביל כלפי מטה. רוב המקדשים ביוון בנויים כולם במפלס אחד אך במקדש בדלפי יש מקום לרדת אל מפלס נמוך או תת קרקעי.פלוט ארכוס תמיד אמר היא ירדה
הצוות מחליט לרדת ונתקלים בסלע העצום כפי שהוא מופיע בתוכנית מסוף המאה ה 19. יש במקום מפולת אדמה . בהר מתרחשת פעילות סיסמית , רעשים היו וגרמו שחתיכה גדולה מן המקדש נופלת.
את המקדש בנו סביבו ובחרו לכלול אותו.
פרופסור הייל הארכיאולוג אומר :" מעניין בעיני שאחת המילים שתארו את המקדש הפנימי הזה היא מערהלדעתו מאפיין כזה מעביר תחושה כאשר נכנסים לחלל שבעת הירידה מהמפלס העליון ההרגשה היא כאילו נכנסים לבטן האדמה.
דבר נוסף במבנה המקדש עורר את סקרנותו של פרופסור הייל" אם זה היה מקדש יווני סימטרי לחלוטין כפי שהוא אמור להיות אמור לעבור קיר באזור הפנימי כהשתקפות של הקיר בצד הצפוני ובמקום זה יש גומחה עמוקה מאוד שעומקה מגיע ל 2 מטר.. היה אמור להיות כאן קיר. הוא נישא על שורת עמודים פנימית או אלמנט תמיכה אחר במקום זאת הם הוסיפו
דבר חריג משך את פרופסור הייל גם הוא נסתר מן העין שנחצבה למטה תעלה מתחת למקדש
לאיזו מטרה השתמשו בה והכי חשוב לאן היא הובילה?
כדי לגלות זאת נכנס הייל מתחת למקדש מצויד במצלמה לראיית לילה.אנחנו נמצאים בין יסודות המקדש צועדים במעלה תעלת המים צפונה לתוך המקדש זהו הכיוון שממנו המים היו יוצאים . ישר לפנינו מעבר לסלע נמצא המקדש הפנימי שבו ישבה הפיתיה וניבאה את נבואותיה.איכשהו תעלת המים הזאת המתחילה כאן ומגיעה עד למקדש הפנימי מהווה חלק מהסידור של הנביאה.המנהרה היא מעבר המים שממנו המים יגיחו ממקדש אפולו ויזרמו החוצה מהמקדש הפנימי דרך היסודות ובמורד המדרון לכיוון דרום.לא ידוע לנו על מקדש יווני המשלב תעלה מעשה ידי אדם במעיין טבעי
עד כה מרמזות ההוכחות שאכן עלה גז דרך רצפת האולם הפנימי .אולי צדקו היוונים שהאמינו בהתרחשויות משונות בדלפי.גם אם האורקל לא ניבאה את העתיד ייתכן שלפרופסור בן זמננו יש את האמצעים להבין את העבר.
אך לפני ביטול הסברה של המאה ה 19 שהאורקל מזייפת טרנס הלך פרופסור הייל לעיריית דלפי להסתכל על תוכניות המשלחת שהוכנו ב 1893 . התוכנית יבהירו כיצד הארכיאולוגים הגיעו למסקנות.
רואים ציור שבוצע בדייקנות והם הראו את המפל המורם.אנחנו יודעים שהיה כזה .כשירדו לחלל הפנימי של המקדש. בשלב הזה הם לא מוצאים. לא מקובל עליהם שאפשר לרדת כפי שפלוט ארכוס אמר שקיים מקדש פנימי ששקוע . לא היה אזכור על פסל עצום של אל.חוקרי המאה ה 19 השתמשו גם בפרסומים בני זמנם.בעקבות התיאור הם יצאו לחפש מערה.כתו: מיקום האורקל מדלפי היא מערה גדולה חפורה באדמה . המערה הייתה אמורה להיות אולם לא מצאו אותה.החוקרים המוקדמים הוטעו גם עקב הבנה מוגבלת בגיאולוגיה . הם סברו שהרי געש הם מקור לגז אבל בדלפי לא הייתה פעילות געשית.
הטעות הייתה בקישור בין פעילות געשית לפליטה של גזים .
היה רמז גיאולוגי שהצוות הקדום יותר ראה אך חשב שהוא חסר משמעות מים .ככל שהם חפרו הם מצאו יותר מים שהציפו את החפירה ובעיני הארכיאולוגים של אז זה היה מטרד שקובר עדויות.
בעיני הצוות בן זמננו היה מדובר ברמז חשוב.כדי לקבל מושג איך דלפי נראתה בעבר הם הלכו לבקר מעיינות חמים בקרבת מקום המעיינות היו בטמפרטורה של 35 מעלות.רואים במים שורת בועות החוקרים הקודמים סברו שרק הרי געש יכולים מקור לגז.אם מתבוננים מקרוב במים רואים שהבועות נעלמות ומופיעות שוב . יש פעימה כזאת וזוהי יציאה בלחץ עד שהגזים משתחררים בקביעות מבין החלוקים שבקרקעית. הייל הארכיאולוג משתמש במשקפת צלילה ורואה את הפתחים דרכם הבועות משתחררות והתהליך הוא רציף.
גם בדלפי עלה הגז לאורך קווי ההעתק ששכנו עמוק בקרום כדור הארץ. לשני הפרופסורים היה ברור שלא מדובר בגז שמשנה מצב רוח או גורם להזיות . משהו מוכרח לגרום לטרנס של הפיתייה.
אם בכוונתה לדבר בשמו של האל אפולו ועליה להיות במצב של טרנס על האישיות שלה לעזוב את גופה כדי שהאל יוכל להשתלט עליה.
איזה מין גז זה היה? מפות של האזור סיפקו כמה רמזים . דה בור בדק את המפות הגיאולוגיות ואמר הנא ההסבר וזרק את המפה לצידו השני של החדר." תראה את תיאור שכבת אבן הסיד שבדלפי . זוהי אבן סיד ביטומנית.. בעיני גיאולוג זה היה דבר ברור . ניתן להבחין בשכבות הכהות של אבן הסיד הביט ומנית בכול רחבי האזור.
דה בור הסביר שכאשר אבני הסיד מתחממות החומרים הפטר וכימיים משנים את מצב הגזים והם משתחררים.יכולים להשתחרר גזים גפריתיים , גזים פחמימניים קלים שבהם יש סוגים שגם משכרים.
הגזים הנדיפים משתחררים ראשונים.
התעלומה החלה להתבאר . רעידות האדמה גרמו להתרופפות משקעים שבשכבות אבן הגיר שבהם חומרים פטרו כימיים המשקעים של החומרים התחממו התערבבו במים ועלו לפני השטח. התערובת פטרוכימית החמה שיחררה גזים. סביר להניח שאלה היו גזים פחמימניים קלים כמו כגון אתילן שגורם למצבי טרנס ולשינוי נפשי.
בעיני דה בור הייתה השערה הגיונית אך פרופסור אייל היה זקוק להוכחות נוספות. הוא נקט בגישה הפתוחה לרעיונות חדשים שכול אחד יכול לעזור .
הגיאולוגים יכולים במסקנות להיות צודקים ב85%; וזה בסדר אך הארכיאולוגים רוצים להיות צודקים ב95%-100.
היש דרך להוכיח ע"י בדיקת הסלע שלאורך הבקעים שעלו מתוכו גזים?
דה בור ענה שבנחלים הצטברו שכבות טרוונטין שהם תוצאה של מים חמים שבמגע עם אבן הסיד יוצרים את שכבת הטרוונטין.
הייתכן שהטרוונטין מכיל שרידי כימיקלים שהיו במים שזרמו בדלפי?
אין זה בלתי אפשרי שיימצאו עקבות של גז שעלו עם מיה מעיין בסלע הטרוונטין . פרופסור הייל רצה לבדוק זאת ולעומתו דה בור היה ספקני . לא הייתה דרך אחרת לבדוק והוסכם שאם רוצים להוכיח שכך היה צריך לקחת סיכון.והוא אסף דוגמות מן הסלע והביא אותם למעבדה.
פרופסור ג’ף צנטן הוא גיאוכימאי באוניברסיטת פלורידה. הוא הגה ניסוי שישחרר כל שריד של גז פחממני הוא מממיס סלעים כדי להכין את ההרכב הכימי שלהם .
לאור ההרכב הכימי של הסלעים סביר להניח שהגז יהיה מתאן או אתאן שניהם מוצרי לוואי המתקיימים לאורך זמן רב של אתילן פחמני . כדי להפיק גז מהסלעים הוסיף פרופסור צנטון חומצה לאבן הסיד . הייתה אפשרות ששני מעיינות בדלפי הכילו גז אתאן מעיין קרנה ומעיין קסטליה. למעיין קסטיליה סגדו ופרופסור צנטן רצה לבדוק זאת.היה צורך לערוך השוואה בין המים האלה ובין המים שזורמים במורד הנהר המצטברים מתחת לאבן שזורמים כאן ובין המים שזורמים באתר האורקל
אם יש להם הרכב דומה מה כל כך ייחודי במעיין שבדלפי? אם יש אינדיקציה להרכב המים נדע שמתחת למקום קיים מעיין מיוחד
נאספו מים בשני מקורות .הוא נטל דגימות של מים ושם אותם בבקבוקים אטומים והביא אותם למעבדות של אוניברסיטת פלורידה .הוסיפו למים גז סרק שאינו פחמני והזריקו את המים לתוך כרומוטוגרף.
עברו מספר חודשים עד שהתקבלו התוצאות
בינתיים חיפש פרופסור הייל מידע אחר נוסף על השפעתו של האתילן הפחמני.
במרכז החומרים הרעילים של קאנטאקי הוא מצא את פרופסור הנרי ספילר והתעניין מה עושה הגז הזה.
כדי לענות על השאלה תכנן פרופסור ספילר שיחזור של מה שעשוי לקרות במקרה של נוכחות גז האתילן.
הוא שאל מה גודלו של המקדש הפנימי הוא עשה הערכה ולאחר מידות התברר לו שהחלל הפנימי הוא כגודל סוכת הגינה של הנרי . הניסוי נערך באוויר הפתוח מסיבות בטיחותיות ולא בתוך מבנה שבו הצטברות הגזים יכולה לגרום למטען סטטי או לניצוצות.משתמשים במבנה שבו יש הארקה והכבלים נכנסים ישר לאדמה ומבטלים כל סכנה של חשמל סטטי שעלול ליצור ניצוץ ולגרום להתלקחות.סכנת הפיצוצים הוציאה את האתילן מכלל שימוש .עד לשנות ה 70 השתמשו בו כגז הרדמה בניתוח .
אתילן נבדק לראשונה בשנות ה 20.צילום מאחד הניסויים הראשונים חשף רמז נוסף . תנוחת ישיבתו של אובייקט הניסוי זהה לצורת התנוחה של הפיתיה בציור היחיד הקיים שלה.
זוהי תגובה למנה. ככל שהמנה גדושה יותר כך התנועה חדה יותר. הפיקו רמה נמוכה אבל החומר מפחית את יכולת ההעברה בתאי העצב שבמוח וכך נרדמים לשינה ההולכת ומעמיקה.. לא היה להם כול מושג על הגז שבו השתמשו שיחזור שכן באתילן כבר לא משתמשים באתילן. אין אף אחד שעבד עם הגז. במרדפו של פרופסור ספילר אחר דיוק היסטורי הוא הזמין את שכניו להתמסטל .פרופסור סטילר עמד והרגיש כיצד הגז מפיץ ריח ניחוח כפי שפלוט ארכוס דיבר עליו ואמר שזה כמו ניחוח בושם.
האם הניסוי יאשש את חשדות המדענים שכאשר הגיעה האורקל לטרנס הוא נגרם מסמים.?
שאיפת אתילן או כל חומר אחר כרוכה בסכנה. מדובר בגז מרדים.מנה גדולה מאוד יכולה לגרום לדום לב או להפסקת נשימה.
פלוט ארכוס מתאר תאונה קטלנית שקרתה במקדש כאשר עבד בו. ראו שהפיתיה היא מבולבלת באופן אומלל והיא נעשתה אחוזת טרוף וירדה מהחצובה והתחילה לנוע בחלל והמשיכה לצווח. כל הכוהנים נסו בבהלה והיא החלה לרוץ והתמוטטה בכניסה וכעבור כמה ימים היא מתה. פרופסור ספילר עושה ניסוי מבוקר ואינו רוצה להרוג את שכנתו הוא שואל אותה שאם מישהו מדבר אליה האם היא יכולה לענות והיא עונה לו בבירור שכן.
האתאן שנשאף פועל על קולטני המוח. שהמוח רוצה לירות הוא פותח קולטנים בזה אחר זה במהירות גבוהה והאות עובר שורה ארוכה . זה דומה מאוד לשורה של אבני דומינו. אם מייצבים את הממבראנה הוא לא יכול לירות.בשלב זה מתחילה דקירה קלה. מבחינה גופנית יש בהחלט תסמינים של חוסר תחושה ואופוריה. הגז מתנקה במהירות מן הגוף כי הוא מתמוסס ואינו נאגר באברים גדולים. הכול מצביע על אתילן. לאחר בדיקות רבות סוף סוף קיבל פרופסור צנטון תוצאות שהראו רמות גבוהות בצורה יוצאת דופן של אתאן בסלעים ואתילן במים של דלפי.מימי קסטילה לא הראו ריכוז של אף אחד מהחומרים. הריכוזיםהיו גבוהים במידה ניכרת מרמת הריכוזים האטמוספריים הרגילים בסלע הטרוונטין.
בשלב זה החליטו לספר על התגלית לעולם.מבקרים בני ימינו יידעו את האמת . הפיתיה לא יכלה לנבא את העתיד אבל הטראנס שלה לא היה תרמית .
לפני 1000 שנים היו גזים משני תודעה.שהיו באדמת דלפי.
על פי היוונים העתיקים הסיבה שהם הקימו את המקדש הייתה תכונה יוצאת דופן . היה בקע בסלע ואנשים שנשמו את האוויר נכנסו למצב תודעתי שונה . הם התמסטלו מגז טבעי.
זה 1500 שנה שלא הגיעו לדלפי אלפי צליינים לבקש את עצותיו של אפולו ואז נסגר המקום
סביר להניח שפעילות סיסמית סגרה את הפתחים
דת חדשה הנצרות סגרה בכוח את המקדשים.אלי הפנתיאון העתיקים למרות זאת בסיפורו של האדם עדיין חזקים ושובים את לב תושבי יוון המודרנית של ימינו ושל ארכיאולוגים שמתמחים בתקופה הקלסית.
פילוסופים ביוון העתיקה חשבו שהרוח והאמונה באלים תרמו לכך שהפנאומה הנשימות מתוך האדמה היו כוח רב עוצמה שנוצר ע"י השמש עלה לפני השטח והזיז עולמות במובן זה בהפרחת עפיפון לאמונה בפניאומה שהיה צורך מיסטי וקסום ברוח ובנשימה