סרי לנקה דמוגרפיה

בסרילנקה כ-20 מיליון אזרחים. אחוז גידול האוכלוסין הוא כ-0.89% בשנה. הקבוצה האתנית הגדולה בסרילנקה היא סינהלים, המהווים כ-73.8 אחוזים מהאוכלוסייה הכללית. הם צאצאיהם של מתיישבים שהגיעו אל האי מצפון הודו בערך בשנת 500 לפני הספירה. אלו דוברים לשון הודו אריים ובודהיסטים בדתם.  הסינהלים מרוכזים באזור ההררי ובמחצית הדרומית  של אזור החוף. כיום הם מונים כ־14 מיליון איש.

הקבוצה האתנית השנייה בגודלה היא קבוצת הטמילים הסרילנקים, שמונה כ-13.9 אחוזים מכלל האוכלוסייה. הם צאצאיהם של מאות אלפי טאמילים שהובאו לאי על ידי הבריטים במאה ה-19, ממדינת טאמיל נאדו שבדרום הודו, כדי לעבוד במטעים הרבים בסרילנקה. הם דוברי לשון דרוויאדי והינדים בדתם.

קבוצות אתניות נוספות בסרילנקה הן מוּרים סרילנקים (7.2% מהאוכלוסייה), שדתם מורית. כ-1/2% הם ברגרים – נוצרים צאצאי אירופאים. הייתר הם טאמילים הודים4.6%.

הדת הנפוצה ביותר בסרילנקה היא הדת הבודהיסטית, אליה משתייכים כ-73.7 אחוזים מהאוכלוסייה.

דתות אחרות בסרילנקה הן הינדואיזם (10.9% מהאוכלוסייה), אסלאם (7.6%) ונצרות (6.2%).

 השפה הרשמית בסרילנקה היא סינהלית, אותה דוברים 74% מהאוכלוסייה. השפה הטאמילית מדוברת בקרב 18% מהאוכלוסייה. עד 1956 הייתה האנגלית השפה הרשמית בסרילנקה, והיא מדוברת כיום על ידי 10% מהאוכלוסייה.

הטרגדיה של סרילנקה נובעת מחוסר סובלנות עדתית וממתן פירוש מיליטנטי לפילוסופיה דתית. למעשה  תחילת הקונפליקט נבע מכך שנשללו זכויותיהם של הטאמילים עוד מתקופת שילטונם של הבריטים.

המוסלמים פזורים בכל רחבי האי וסבורים שהם צאצאים של סוחרים ערביים או הודיים קדומים. הם נותרו במידה רבה מחוץ לקונפליקט הבין עדתי, אף שהיו גם התנגשויות בין מוסלמים לבין טאמילים, במזרח סרילנקה. הטאמילים המתגוררים באזור ההררי הם בני קאסטות נמוכות, שהובאו לסרי לנקה על ידי הבריטים, כדי לעבוד במטעים. יש להם מעט מאוד במשותף עם הטאמילים בצפון האי, שחיים בסרילנקה כבר יותר מ-1,000 שנה. הטאמילים שחיים באזור ההררי הצליחו במרבית המקרים להישאר מחוץ לעימות האתני הנוכחי.

 תופעת ההתאבדות במודע, (מתאבדי המחתרת הטמילית)

נשאלת השאלה , מהם הגורמים שהשפיעו על צמיחת טרור המתאבדים בעשור האחרון.

 התשובה הישירה היא המהפכה האיראנית, והפרשנות שניתנה למעשי ההתאבדות ע"י כהני הדת השיעים, ובהמשך- צמיחת הטרור הסוני של בן-לאדן אשר שיאו- מתקפת ה- 11 בספטמבר. למעשה טרור המתאבדים המודרני צמח בלבנון,

 טקטיקת ההתאבדות  חילחלה אל עבר ארגוני טרור חילוניים: ארגון החזית העממית לשחרור פלסטין (PFLP) הוא ארגון מרקסיסטי-חילוני שהוקם ע"י ד"ר ג'ורג' חבש וד"ר ודיע חדד בדצמבר 1967. ארגון זה ביצע את פעולת ההתאבדות בצומת גהה (25.12.2003 ). גם גדודי חללי אל אקצא הוא ארגון חילוני במהותו, שהחל מאמץ מוטיבים דתיים, מעבר לשם הארגון. ארגון זה מבצע פעולות התאבדות, בדומה לפעולות החמאס והג'יהאד האיסלמי. דומה כי טקטיקת ההתאבדות שהייתה נפוצה בעת העתיקה, זוכה לקמבק ומאומצת ע"י ארגוני טרור חילוניים באופיים,

 כדוגמת המחתרת הטמילית,. את יעילותה של שיטה זו היטיב לבטא מנהיג הטמילים Velupilai Prabarakhanאשר הודה כי התרשם מיעילות השיטה בלבנון, והחליט לאמץ אותה במלחמתו כנגד הממשל בסרי-לנקה.:  נתון חשוב- כשליש מפיגועי ההתאבדות של הטמילים בוצע ע"י נשים. (יחידת "הנמרים השחורים")

כך, אנו רואים מגמת Spillover(זליגה) של טקטית ההתאבדות מארגונים מוטי אוריינטציה דתית פונדמנטליסטית(בעיקר איסלמית), אל עבר ארגוני טרור מוטי אידיאולוגיה חילונית.
החיבור שבין התאבדות ואיסלם הינו נושא לדיון בפני עצמו, זאת בעיקר סביב פרשנות המושג "ג'יהאד", אך גם בשל העובדה כי הקוראן בפרט והאיסלם בכלל אוסרים על פעולת התאבדות (בערבית: "עמאליית אל אינתחרייה"), אולם ההיתר ניתן ע"י כהני דת אשר העניקו הכשר הלכתי זאת ע"י הפיכת פעולת ההתאבדות עצמה, לפעולת הקרבה עצמית (בערבית:"איסתישהאד") ובכך למעשה ישנה הקבלה לדת היהודית, האוסרת התאבדות אך מחייבת הקרבה עצמית בסיטואציות מסויימות. כך, ההיתר ההלכתי לביצוע פעולת הקרבה עצמית כחלק מפרשנות רחבה של המונח "ג'יהאד" העניק את הלגיטימציה ההלכתית לביצוע פעולות ההקרבה הנעשות ע"י ארגוני טרור איסלמיים.
מעבר לאלמנט האמונה הדתית בתמורה המוענקת למבצע פעולת ההקרבה אשר זוכה עם מותו למעמד "שהיד",

 לפעולת ההתאבדות יש כמה יתרונות: היתרון הבולט ביתר הוא פוטנציאל ההרס הישיר (מספר הנרצחים, הפצועים והנזק לרכוש), אך גם נזק פסיכולוגי: הצלחת מפגע לבצע פעולת התאבדות בקניון הומה אדם או באוטובוס עמוס נוסעים יוצר אפקט מתמשך: זריעת פחד, הדרת רגלי הנוסעים מתחבורה ציבורית, התמעטות קונים בקניונים, ועוד.
אשר לפרופיל המתאבד: אם בעבר ניתן היה לאפיין או לשרטט פרופיל של מחבל מתאבד פוטנציאלי (רמה סוציו-אקונומית נמוכה, היעדר השכלה, הבטחה לתמיכה כלכלית למשפחה), הרי שבשנים האחרונות אנו עדים לזליגת טקטיקת ההתאבדות במודע לשכבות סוציו-אקונומיות בינוניות ומעלה זאת לצד הימצאותם של בעלי השכלה אקדמאית. חמור מכך: אם בעבר המאפיין העיקרי של פעולת ההתאבדות היה העובדה כי היא בוצעה ע"י גבר, הרי שבשנים האחרונות יותר ויותר נשים מצטרפות למעגל המבקשים לבצע פעולת הקרבה. בהקשר זה יצויין כי השייח יאסין התנגד נחרצות להכנסת נשים למעגל מבצעי פעולות הקרבה, אך נאלץ להתיר זאת לאחר שארגוני טרור אחרים כדוגמת הג'יהאד האיסלמי התירו לנשים ליטול חלק בפעולות הקרבה, והיתר הלכתי של ארגון אחד אמור להיות ההיתר ההלכתי של ארגון אחר, זאת בנוסף ללחצים שהופעלו על יאסין מצד מפקדי הזרוע הצבאית של החמאס (עיז א-דין אל קאסם).
אם ההיבט החברתי-סוציאלי- השכלתי אינו חד משמעי ואינו אבסולוטי בכל הקשור לפרופיל המחבל המתאבד, הרי שאלמנט הנקמה, שהוא תוצר רצון לנקום מות קרוב משפחה, פציעתו של בן משפחה או השפלה של בן משפחה או של המפגע עצמו .

אשר לפיגועי התאבדות של נשים: כפי שצויין, לא קיים למעשה פרופיל מתאבד/ת מובהק. נשים נשואות ואמהות לילדים לצד רווקות, משכילות לצד נעדרות השכלה, צעירות ובוגרות נוטלות חלק בפעולת טרור: בשנים 2002-2004 בוצעו 45 פעולות ונסיונות התאבדות ע"י נשים, 8 מהן הצליחו במשימתן, ואילו 45 נעצרו.  

ניסים הדרכות:

www.nissimguide.tk

h-nissim@zahav.net.il

0544761874