תראקיה / השבטים התראקים

 שטחה של תראקיה השתרע  מבולגריה אל תוך מקדוניה, סרביה ויוון של היום. בשטח זה וברחבי הבלקן כולו, וכן בחלקה האסייתי של תורכיה, ישבו שבטים הודו-אירופים תראקים שיחס היוונים אליהם היה כאל "חצי-ברברים". שפתם של התראקים הייתה תראקית, שפה הודו-אירופית, ומקורם אינו וודאי, אך הדעה הרווחת היא כי התפתחו מתושביו הקדומים של האזור שהתערבבו בתקופת הברונזה בשבטים הודו-אירופים המקורבים לעמים איראנים כמו הסקיתים, הקימרים והסרמטים. על בסיס הקבלה בין התרבות התראקית לתרבות הפריגית, המינואית והמיקנית העלו חוקרים בולגרים את הסברה כי התראקים היו מקורבים לאלה.

לראשונה נזכרו התראקים באיליאדהכבני בריתה של טרויה. הרודוטוסתיאר אותם כעם רב ובעל עוצמה, אך הדגיש כי היו מפולגים ביניהם לקבוצות ושבטים. לפי המיתולוגיה היווניתהיו התראקים צאצאיו של תראקס, בנו של אל המלחמה ארסשהתגורר לפי האמונה בתראקיה. הומרוסתיחם את תראקיה באופן מעורפל בין הים השחור במזרח לנהר אקסיוס באזור סלוניקישל היום. במאה ה-6 לפנה"ס הוקמו בתראקיה המושבות היווניות הראשונות, ובתקופה זו החלו התראקים לשמש שכירי חרב בשירותן של ערי יוון. תראקיה נכבשה על ידי דריווש הראשוןבשנת 512 לפנה"ס והייתה למחוז בממלכה האחמניתלמשך זמן קצר עד שהפרסים גורשו ממנה במלחמת פרס-יוון.

החל באמצע המאה ה-5 לפנה"ס הצליחו מספר שבטים תראקים להתאחד לממלכה שנשלטה על ידי המלך תרס, מייסד השושלת האורדיסית. הממלכה התקיימה עד אמצע המאה ה-3 לפנה"ס ובירתה הייתה באוסקודמה או אורדיסיה, היא אדירנהבטורקיה של ימנו. הממלכה לא איחדה את כל שטחה של תראקיה, וגם בשטח שהיה נתון לשליטתה היה כוחו של השלטון המרכזי מוגבל. במאה ה-4 לפנה"ס התפצלה הממלכה לשלוש ממלכות קטנות יותר ובירתה של אחת מהן הועברה בשנת 320 לפנה"ס לסתופוליס היא קאזאנלקבבולגריה. ממלכה זו המשיכה והתקיימה תחת השושלת האורדיסית עד למאה ה-1אך כוחה הלך ונחלש.

בתקופה זו, תקופת הזוהר ביוון העתיקה, גברה ההשפעה היוונית בקרב התראקים, וכיוון ששפתם לא הייתה כתובה, היא נסוגה מפני היוונית.. התרבות התראקית ספגה מכה נוספת עם כיבושה של תארקיה בידי פיליפוס השנימלך מוקדוןואביו של אלכסנדר הגדול, והתראקים בתראקיה אימצו את התרבות ההלניסטיתבמשך 150 שנות שלטונה של מוקדון עליהם. בשנת 279 לפנה"ס פלשו הגאליםלתראקיה ונותרו בה עד סוף המאה. תראקיה הייתה לחלק מהרפובליקה הרומיתבשנת 168 לפנה"ס, אך הפכה באופן רשמי לפרובינקיהרק בשנת 46 לספירה. הרומאים התייחסו לנהר נסטוס (Nestos) כאל גבולה המערבי של תראקיה והשתמשו בה כאסם תבואה בו היו אחוזות גדולות שעובדו על ידי עבדים.

בשנת 2000 לפנה"ס התפרשו על בולגריה אנטוליה ויוון.את היישובים בנו בתוך מערות וליד מעיינות ומקורות מים.מאוחר יותר הקימו כפרי קבע גדולים סביב מצודות פשוטות.

בין תראקיה ויוון ומאוחר יותר גם בינה לבין הביזנטים שררה מלחמה תמידית.

באשר לתראקים ידוע שהיו סוחרים בתכשיטים ובפרטי מתכת כנחושת וזהב.

התראקים השפיעו רבות על האדריכלות היוונית.

הם סגדו לאל דיוניסוסעוד הרבה לפני שהיוונים אימצו אותו למיתולוגיה שלהם.

התראקים האמינו בחיים שאחרי המוות.

לאחרונה נחשפו קברים בעיקר ב"עמק המלכים הבולגרי" ,עדיין נמצאות תלוליות קבורה רבות שעדיין לא נחשפו.