הצ'י- מרכז אנרגיה

עקרון דאואיסטי נקרא וו ווי באופן מילולי ניתן לתרגמו כ"אי עשייה".משמעותו הנכונה היא פעולה ללא כפייה .לנוע על פי הזרם של המהלך הטבעי.

זרימתו של הצ'י הוא הבסיס לזרימת התנועה בטאי צ'י. "אומנות לחימה".

תכליתן של הטאי צ'י והאיקידו-היא שליטה בזרימת הצ'י.

 ראשית הנפש,ולאחר מכן הגוף.ישנה רק דרך אחת לשליטה על הצ'י והיא בכוון הרוחני- דרך המדיטציה בתנועה שהיא הבסיס לאומניות הלחימה.

הדאואיסטים מתייחסים במיוחד אל הרגיעה המנטלית המושגת בתנועה כאל רמה גבוה יותר מן הרגיעה המושגת ע"י רגיעה גופנית .

מטרת הנפש היא להניע את הצ'י ברגיעה ובטבעיות ולכוונו עמוק עמוק פנימה כך שיהיה ביכולתו להצטבר בעצמות ובלשד העצמות.

השליטה בנשימה הפיסיקלית חשובה מאוד לשליטה בנשימה הרוחנית.

טאי צ'י צ'ואן

על הלוחם נאמר: במנוחה עליו להיות דומם כהר (יאנג)

ובתנועה עליו להיות כ"נהר" (אין).

על התנועות לזרום בהרמוניה ולא בחדות –תנועות חדות גם מבזבזות אנרגיה וגם גורמות לתקיעה בזרימת הצ"י ("חסם הצ'י)   -דוגמא תנועה קיצונית הגורמת לתפיסת הגב. בתנועה אין להפעיל את הגוף או להוציא אנרגיה בשלמות משום שבמקרה הזה יוותר האדם ללא עתודות אנרגיה.

אומנות לחימה:תרגיל סיני עתיק של הפילוסופיה הדאואיסטית התגלה לפני כ 4000 שנה.

על הגוף להגיע לריכוז- לעקוב תמיד אחרי הנפש/שכל.המטרה היא שהנפש/שכל יניעו את הצ'י בנחת ובטבעיות בכוונו אותו עמוק פנימה ,שם הוא נעשה קלוש יותר ויותר ונאסף אל העצמות ואל לשד העצמות. בדרך זו יהיה הצ'י זמין לתנועה בכל הגוף. כדי לרכז את האנרגיה על מרכז הכבידה על הגוף להיות מונמך,יש להשיג את השחרור והשלווה ,ואז האנרגיה מתמקדת.