השימוש במקלות אכילה
השימוש במקלות אכילה התפשט למונגוליה ולארצות המנצ'ו בצפון במאה החמישית לספירה (ומאוחר יותר גם לקוריאה, ליפן ולארצות הודו-סין). המונגולים והמנצ'ו הם עמים נוודים-לוחמים, ששורשיהם מגיעים עד לאלף הראשון לפני הספירה ומוצאם מהמישורים הגדולים בערבות אסיה (מונגוליה ומנצ'וריה של היום). ג'ינג'ס חאן, הנחשב לאבי האומה המונגולית, איחד את השבטים הנוודים והקים צבא מפואר, שהתבסס על זריזות, מהירות וניידות. צבא זה איפשר למונגולים לפרוץ מארצות מולדתם ולהקים במהלך המאה ה13- לספירה את האימפריה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית, אימפריה שהשתרעה כמעט על כל אסיה וחדרה עמוק ללב אירופה. גלי ההגירה ממונגוליה הכריעו את ההיסטוריה של העולם ועקבותיהם ניכרים עד היום בארצות רבות, מפינלנד שבצפון ועד הודו בדרום. אופי חייהם והצורך לנוע ממקום למקום במהירות אילץ את הנוודים לשאת על גופם כלים החיוניים להישרדות. בנוסף לכלי הנשק - החרב, הקשת והמגן - כללו כלים אלו סכין רב תכליתית, מקלות אכילה ומקוש פלדה עם אבני צור להצתת אש. מאחר שהגלימה המסורתית, ה- Del, איננה מכילה כיסים, נהגו המונגולים במשך שנים ארוכות להחזיק אביזרים אלו ודומים בנרתיקי עור, שנתלו על חגורת הגלימה. השימוש בנרתיק עור לנשיאת אביזרים היה מקובל גם בקרב המנצ'ורים,
. 250 שנות שלטון המנצ'ו הביאו להתפשטות השימוש בסט אכילה בכל רחבי סין, ממנצ'וריה בצפון, לטיבט בדרום ולמדבריות קזחסטן במערב. לשיא פריחתו הגיע אביזר זה במאה ה19-: כל גבר בסין נשא עמו סט כזה כשהוא מעוצב ומקושט על פי יכולתו הכספית ומעמדו של בעליו. בקרב האצולה המקורבת לשלטון, הפכו אביזרי היום יום של הנוודים לחלק מהלבוש הפורמלי בחצרות השליטים, ובעליהם השקיעו יותר ויותר באיכותם, בקישוטם ובעיטוריהם של אביזרים אלה.
. עדות כתובה ראשונה לשימוש במקלות אכילה בצורתם הנוכחית מופיעה ב'ספר הטקסים' של ליג'י (Liji - Book of Rites), שנכתב במאה הראשונה לפני הספירה. החשש המתמיד של שליטים ומלכים מהפיכות, מהתנכלות ומשפיכות דמים בתוך דרגי השלטון, מנע ודחה עוד יותר את השימוש בסכינים, גם אחרי שתרבויות אחרות בעולם כבר אמצו אותם כאביזר אכילה עיקרי.
השימוש במקלות אכילה התפשט למונגוליה ולארצות המנצ'ו בצפון במאה החמישית לספירה (ומאוחר יותר גם לקוריאה, ליפן ולארצות הודו-סין). המונגולים והמנצ'ו הם עמים נוודים-לוחמים, ששורשיהם מגיעים עד לאלף הראשון לפני הספירה ומוצאם מהמישורים הגדולים בערבות אסיה (מונגוליה ומנצ'וריה של היום). ג'ינג'ס חאן, הנחשב לאבי האומה המונגולית, איחד את השבטים הנוודים והקים צבא מפואר, שהתבסס על זריזות, מהירות וניידות. צבא זה איפשר למונגולים לפרוץ מארצות מולדתם ולהקים במהלך המאה ה13- לספירה את האימפריה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית, אימפריה שהשתרעה כמעט על כל אסיה וחדרה עמוק ללב אירופה. גלי ההגירה ממונגוליה הכריעו את ההיסטוריה של העולם ועקבותיהם ניכרים עד היום בארצות רבות, מפינלנד שבצפון ועד הודו בדרום. אופי חייהם והצורך לנוע ממקום למקום במהירות אילץ את הנוודים לשאת על גופם כלים החיוניים להישרדות. בנוסף לכלי הנשק - החרב, הקשת והמגן - כללו כלים אלו סכין רב תכליתית, מקלות אכילה ומקוש פלדה עם אבני צור להצתת אש. מאחר שהגלימה המסורתית, ה- Del, איננה מכילה כיסים, נהגו המונגולים במשך שנים ארוכות להחזיק אביזרים אלו ודומים בנרתיקי עור, שנתלו על חגורת הגלימה. השימוש בנרתיק עור לנשיאת אביזרים היה מקובל גם בקרב המנצ'ורים, שכניהם של המונגולים ממזרח.
מבנה סט האכילה הסיני
בדרך כלל בנוי הסט מנדן עץ מכוסה עור או מתכת או בשילוב של שניהם. הסכין יושב במרכז הנדן כשמקלות האכילה נתונים בתאים מיוחדים בקדמת הסכין