דתות בהודו

דת ההינדו-

קווים כלליים:

בראהמן הוא נצחי –קיים מאז ומעולם,אינסופי ,כל מה שקיים בעולם נבע מבראהמן וישוב אליו בסופו של דבר.(כפי שאנו מתארים את אלהים)

אלים והאלות המרובים אינם אלא התגלמויות.

אף שהאמונות וצורות הפולחן שונות במידה רבה מאיזור לאיזור,יש מספר מאפיינים מאחדים:

• האמונה בגלגול נשמות
• אמונה בקארמה
• בדהארמה- ההתנהגות הנכונה של האדם בהתאם לדרכו בחיים
• שיטת הקאסטות.

ניהול חיים על פי הדהארמה ומילוי החובה המוסרית יגביר את סיכוייו להיוולד בקאסטה גבוהה יותר ובנסיבות חיים מוצלחות יותר.

עבור הינדים פשוטים- מילוי החובות החברתיים והטקסיים הוא המטרה העיקרית של החיים הארציים.

על פי הבכהאגאווד גיטה –מילוי חובותיו של אדם חשובות יותר מזכויותיו. האמונה של "בעל המשפחה" ושל "הסגפן הפורש" {שני שלבים שונים בחייו של אדם} הם בעלי ערך שווה מבחינה דתית רוחנית.

פנתאון האלים: כ 330 מיליון אלים ואלות.

כל האלים אינם נחשבים אלא כהתגלמויות של בראהמאן.

מזה בראהמאן?

המציאות  האולטימטיבית. הוא חסר צורה,נצחי ומקור הקיום כולו.

בראהמאן הוא נירגונה(חסר תכונות אופי) בניגוד לכל האלים האחרים,שאינם אלא התגלמויות של בראהמאן ולכן סאגונה(בעלי תכונות אופי).

קווים לדמותם של שלושת האלים החשובים:

ברהמה

• בורא עולם ,נתון רוב הזמן במדיטציה
• בת זוגתו – סאראסוואטי,אלת הלמידה,
• כלי רכבו הוא ברבור.
• יש לו בדרך כלל 4 ראשים (שלכל אחד מהם כתר וזקן)

ווישנו

• משמר עולם
• בדרך כלל מתוא עם ארבע זרועות,שבכל אחת הוא אוחז – פרח לוטוס,קונכייה(מסמלת את הוויבראציה הקוסמית שמתוכה נבע הקיום כולו)דיסקוס ואלה כבדה.
• אשתו לאקשמי,אלת היופי,ההצלחה והעושר.
• כלי רכבו הוא גארודה.
• לווישנו 22 גילגולים שבינהם ראמה,קרישנה ובודהה.

שיווה

• שיווה המחריב
• כלי רכבו נאנדי,השור.(נאנדי פרושו "הנאה")
• בת לוויתו –פארווטי.

קרישנה

• אחת מהתגלמויותיו של וישנו,הוא מופיע בפסלים ובציורים כבעל צבע כחול כהה,ובדרךכלל מחזיק חליל בידו.

ברהמין - כוהן דת  חייב להיוולד למשפחת כוהנים (מזכיר משהו את הדת היהודית) רק להם מותר ללמוד את כתבי הקודש העתיקים הכתובים בכתב קשה להבנה - הסנסקריט(זאת כדי להקשות על פשוטי העם שאינם ברהמנים) .רק הם מנהלים את הטכסים.

סאדהו

סגפנים נודדים,שגופם מרוח באפר ושערם ראסטות סבוכות,הם סמל מתמיד של החיפוש הרוחני בהודו.

הם נודדים עם :קערה לקיבוץ נדבותוכלי מים (לפעמים גם קלשון לאות כבוד לסגפן הגדול מכולם הלא הוא – שיווה.

הם מאמינים שמעשיהם מקדמים את כל מי שרוצה לזכות בהארה.

 האיסלם

כ 14 אחוז מתושבי הודו הם מוסלמים.(הקהילה המוסלמית השניה בגודלה אחרי אינדונסיה)

תחילת דריסת הרגל של האיסלם  רק ב 1001 ע"י מחמוד מגנזי,פשיטותיו הביאו לחורבנה של סומנאה ולכיבוש חבל פנג'אב.

ברם רק בימי באבור ,הקיסר המוגולי הראשון,בשנת 1526,הושלם כיבוש הקבע של הצפון.

שושלת השליטים המוסלמים בעלת ההשפעה הגדולה ביותר הייתה המוגולית,אשר ניהלה אימפריה מפוארת עד אמצע המאה ה-19 ,עת הבריטים ביססו את שילטונם בהודו.

אתרים

המוסלמים תרמו להודו מבנים מרשימים ביותר. העיר דלהי ,נשלטה ע"י שליטים מוסלמים תקופה ארוכה,

ג'אמה מסג'ד,הקוטאב מינאר,קבר הומאיון,ועוד.הטאג' מאהאל.

 סיקים

הדת הסיקית נוצרה בסוף המאה ה 15 ,בתקופה של תהיות והטלת ספק בנוגע לשיטה המעמדית של ההינדואיזם.

הקמת הדת הסיקית מזוהה עם גורו נאנק,איפושהו דת זו ניווטה בין ההינדו והאיסלם.

רוב האוכלוסיה הסיקית מתגוררת במדינת פנג'אב,צפון מערב הודו.

עקרונות

הסיקים מאמינים באלוהות אחת, ודוחים מכול וכול את עבודת האלילים.הם מאמינים בעקרונות הסמסארה והקארמה-כלומר מעשיו של האדם בחייו יקבעו את עתידו בגלגול חייו הבא.

אין בסיקיזם צורך בהתנזרות כדי להגיע לסיום המעגל האינסופי של לידה חיים מוות,אין צורך בצום.

הסיקים שוללים את רעיון הקאסטות,ודוגלים בשוויון בין בני האדם.

מקדשים

מקדש סיקי מכונה גורודוארה GURUDVARA.במקדש הסיקיבא לידי ביטוי רעיון  העזרה ההדדית בו מאמינים הסיקים.כחלק ממתחם המקדש ישנו חדר האוכל ומטבח לשימוש הכלל,שנקרא לנגר.I

עיקרון הקאלסה

הקאלסה היא רעיון הגזע של לוחמים קדושים,שמשמרים קודי מוסר גבוהים.חמישה סמלים משויכים לקלאסה:

 ג'ייניזם

יש לה כיום כ 3 מיליון מאמינים.נוסדה במאה השישית לפנה"ס,ע"י מאהבירה,בן דודו של בודהה.

מאמינים שניתן לזכות בשחרור רק כאשר הנשמה טהורה לחלוטין.

דת מוזרה לחלוטין אשר האמצעים מאוד מיוחדים של סגפנות ניתן לטהר את הנשמה.

על פי תורת בג'יין ,כדי להגיע לגאולה שלמה צריך האדם לעזוב הכל מאחוריו,אפילו את בגדיו ,ולצאת עירום אל העולם.

ייסורי נזירי הגיין ידועים ברצינות מירבית,וכוללים גרימת עיוורון עצמי אל מול השמש והרעבה עצמית .

הדת בבית

מרבית טקסי הפולחן ההינדואים מתבצעים בבית. הם כוללים את טקסי מחזור החיים,טקסי המעבר,חגיגות לציון הולדתן של אלוהויות מסוימות,חגם אזוריים לכבוד אלים כמו גנשה או דורגה,וגם חגים בעלי גוון לאומי כמודיוואלי.

ה"פוג'ה"– צורת פולחן אשית,יומית המתקיימת במזבח הביתי.

תאור אוטנטי של ה"פוג'ה" מפי קמל: המזבח הביתי אצלנו קבוע בתוך ארון.מאחורי המזבח הקטן ניצבת תמונה ממוסגרת של גנשה .צלחת נחושת שעל המזבח מכילה את שיווה לינגם מאבן,מורטי של האלוהות המשפחתית שלנו,האלה פארווטי, אבן כחולה עגולה המסמלת שלום ושלווה ומייצגת את האל וישנו,ומורטי של האלה לקשמי.שני המורטי של האלות עשויים כסף. על המזבח נצבת קונכיה קטנה על כן פליז,משמאל לצלחת הנחושת,ופעמון יד קטן עשוי כסף מימין לצלחת.בארון שמתחת למזבח יש מדף ובו אני שומרת את החומרים המשמשים ל"פוג'ה".

על מגש הפוג'ה אני מחזיקה גביע נחושת מלא מים קרים,כף נחושת אבקת זעפרן אדומה וכורכום צהוב,גרגרי אורז ומנורה ניצבת שהפתילה שלה רוויה בחמאה מזוקקת,כמה פרחים קטנים ומקל קטורת אחד.למנחת מזון אני משתמשת בחלב או בגבישי סוכר.

אני לוגמת מים שלוש פעמים ביום כדי להיטהר,מברכת את האלים ומצלצלת בפעמון.

אני מדליקה את המנורה ואתמקל הקטורת ומגישה לאלים מנחת אור וניחוח.

אחרי שאני מגישה את מנחת המזון אני מנופפת במנורה מול המורטי ומזמרת פסוקי ארטי בשבח האלים.

בסוף ה"פוג'ה אני מחווה ברכת נמסקאר ומתפללת לברכת האלים.

הפוג'ה היומית אינה גוזלת יותר מעשרים דקות ביום.

טקסי הפולחן ההינדואיםמתחלקים לשלוש קטגוריות:

ניטיה

ניימיטטיקה

וקמיה.

טקסי "ניטיה" מתבצעים מדי יום,כמו מנחת מים לשמש מידי בוקר,או קיום"פוג'ה" לאלוהויות המשפחה במזבח הביתי.

טקסי ניימיטטיקהחשובים אך הם נערכים במועדים מסוימים בשנה,ביצוע "פוג'ה"מיוחדת להודיה כשהמזל מאיר פניו למשפחה.

"קמיה" טקסי פולחן רצויים אך לא הכרח ובקטגוריה זו כלולה העלייה לרגל- יאטרא.

בעיני רבים בהודו ,היציאה לעלייה לרגל והמצוקות הגופניות הדרושות על מנת להגיע ליעד הינן כמעט אורח חיים.

"יאטרא"-עליה לרגל למקומות קדושים ולנהרות הקדושים –לשם טבילה וטהרה :והחשוב שבהם- הגנגס

אחרי הטבילה הטקסית והטהרה הרוחנית מגיע הרגע הדתי החשוב המהווה במובן מסוים את שיא המסע הצלייני המתיש.

המאמינים מביטים בצלמי האלים ולאחר מכן מעלים מנחת כסף,מקבלים את האור המקודש מהמנורותשאוחז הכוהן ומקבלים את ברכת האל.

""פרדקשינה"-הקפת המזבח המרכזי עם כיוון השעון,כך שהמזבח מצוי תמיד לימינינו.הינדואים מאמינים כי צידו הימני של הגוף טהור יותר מבחינה רוחנית.

הינדואים רבים עולים למקומות הקדושים כדי לפזר את אפרו של קרוב משפחה בנהר מקודש כמו הגנגס,בוואראנסי, או כדי לבצע את ה"שרדהה",טקס הזכרון השנתי,בפעם הראשונה.

כפרת עוונות היא מניע חזק לעליה לרגל למקדשים מסויימים.כמו גן עליו לעתים לעבור עמידה בקושי גופני כלשהו,מתן כסף לצדקה או ביצוע "פוג'ה"מיוחדת באתר עליה לרגל.