|
(Yangon)
לשעבר ראנגון,בירת מיאנמר והעיר הגדולה בבורמה-כ 5 מיליון תושבים על פני 570 קמ"ר.על גדות נהר יאנגון. בולטים בה יותר צריחי סטופות מגורדי שחקים. רבעיה מופרדים בגנים ובאגמים, כאן בנויה הסטופה הענקית שוודגוןShwedagon - (מקדש הזהב), שהיא מערכת של סטופות ומקדשים נלווים. המכלול הבנוי מדמה תבנית קוסמולוגית של היקום ושל עונות השנה. ציפוי הזהב מואר בלילה ומשווה למקדש עוצמה ועושר, הרבה מעבר להשגתם של המוניה מאמינים, הנוהרים אליו ללא הרף. בינגון יש כמה שווקים, שהגדול בהם הוא שוק סקוט,ובו ממוקמת בורסת אבני החן הגדולה של הארץ, שכן במיאנמר כורים אבני חן נדירות כספיר, ג'יימס, ועוד. נהר היאנגון מתמזג בשלב מסוים עם נהר האיראוואדי,הנהר הגדול בבורמה (ראה כתבה מיוחדת בנושא) .בעיר 2 אגמים .תחילתה ככפר דייגים קטן תושביה הראשונים היו המונים במאה השישית לספירה,מאוחר יותר אחד המלכים הפך אותה לבירתו וקבע את שמה כ yankoun שמשמעו סוף עידן היריבות .yan --אוייבים, koun – סוף.
בשנת 1841 נהרסה בשרפה ובשנת 1852 נכבשה ע"י הבריטים שהפכוה למרכז מסחרי ופוליטי.הם שבנו בה מבנים בסגנון קולוניאלי,הם שהביאו לכאן את התכנון האורבני מערבי.
בשנת 1989 כאשר שמה של בורמה שונה למיאנמר שונה גם שמה מרנגון ליאנגון.
הדלתא של נהר יאנגון מאוד פורה -מגדלים בו אורז בעיקר.כמו כן מפותחים בו תעשיית עצי הטיק וכלי הכסף.
פגודת שוודגון shwedagon
אתר מרשים מאוד הן בהדרו והן בגודלו הרב. לפי האגדה הפגודה נבנתה על ביסיס בית תפילה שנבנה לפני 2500 שנה.ארכיאולוגים טוענים שהפגודה בת 1000 שנה. משמעות השם שווה- זהב,דגון שמה הקדום של יאנגון עת נכבשה ב 106 ע"י המונים. גובה הפגודה – 98 מ',מצופה ב 8688 לוחות זהב במשקל 90 טון,התאים טוענים שהזהב נבזז ע"י הבורמזים עת כבשו את איותאיה.ראש הסטופה משובץ ב 5448 יהלומים שמשקלם 1,800 קאראט. בראש יהלום בן 76 קאראט.לפגודה 4 כניסות כשהחשובה היא המזרחית.
פגודת (סטופה) סולה – sule pagoda.
ניצבת במרכז העיר ,גילה נעמד בלמעלה מ200 שנה .מתנשאת לגובה 46 מ,.יפה בעיקר בליילה.לפי הסברה טמונה בה אחת משערות ראשו של בודהא דבר ההופך אותה למקום קדוש במיוחד.
בית הכנסת ביאנגון
בית הכנסת נקרא "משה ויהושע "שייך לקהילה יהודית בורמזית בית הכנסת ספרדי.בתחילת המאה ה20 בתקופה הבריטית הייתה כאן קהילה של כ 2500 יהודים יוצאי עירק,הודו. רובם היגרו להודו ב 1961 כאשר הונהגה בבורמה הלאמת רכוש של אזרחי המדינה.
המבנה בן 120 שנה והוא מתוחזק מכספי תרומות ומכסים ששולח הג'וינט .
|
|
באגאן היא ללא ספק אחד הפלאים המופלאים של אסיה.פנינה ארכיטקטונית בודהיסטית.עיר נטושה כיום,אך מדהימה. ממוקמת לגדות האירוודי 145 ק"מ דרומית מערבית למנדליי.מכילה כ 300 פגודות ,רק לסבר את האוזן- בעבר היו כאן כ 13000 פגודות המייצגות ומעידות על התרבות העשירה שהתקיימה באזור זה בין המאה ה11 למאה ה13.
אלפי מקדשים וסטופות נבנו בה וננטשו כאשר הממלכה התמוטטה. מעטים מהמקדשים עדיין פעילים, וברבים מהם, גם נטושים, באגאן שייכת הוכרזה ע"י אונסק"ו כאתר מורשת עולמית. בין הנודעים והחשובים במקדשיה - אננדה ושווזיגון(Ananda, Shwezigon) .
נוסדה בשנת 1044 ע"י המלך ANAWRATHAועד 1287 הייתה המעצמה החזקה ביותר בבורמה.נכבשה ונהרסה ע"י המונגולים.בתקופת הזוהר של באגאן החל בשנת 1057 עת כיבוש THA TONהביא עימו חזרה אמנים אומנים נזירים,30 פילים עמוסים בכתבי קודש בודהיסטים עד אז תרם הגיע הבודהיזם התרוודי(ראה כתבה בנושא) לבורמה העליונה התרבות הושפע יותר מהנאטים (ראה כתבה מיוחדת בנושא) -אמונה ברוחות.
הנצחון המפואר של ANAWRATHAעל THA TON לא סיפק אותו והוא החליט להיות "ההורדוס" של אותה תקופה –הוא החל בפרוייקט בניה גדול-בנה עיר שלמה של פגודות גם כהוקרה לנאטים וגם לבודהא.במשך 240 שנה לא פסקה הבניה,השתמשו בבעלי מאכה ואומנים שנשבו מאזור טאטון (סכה"כ נישבו כ 30000 )
מרקו פולו תאר את יופיה כשביקר במקום בשנת 1298 – "המגדלים בנויים מאבן, אחד מהם כוסה בזהב בעובי של אצבע.כך שהמגדל נראה כאילו עשויזהב יצוק,ואחר מכוסה כסף ונראה כאילו הוא עשוי כולו מכסף טהור".
משנת 1287 העיר, ובעיקר חלקי העץ בה, בניינים וסטופות, נחרבו ונשרפו. מיד לאחר מכן, באגאן חולקה לנסיכויות קטנות. בשנת 1975 פגעה בעיר רעידת אדמה חזקה והרסה מקדשים קטנים נוספים. רעידת האדמה הצליחה לפגוע גם בכמה מקדשים גדולים ומאסיביים וסטופות רבות נפגעו.
ולמרות הכל גם היום למבקרים באזור מובטחת חוויה גדולה ומרשימה מאוד...
|
|
|
מנדליי(Mandalay) היא העיר השנייה בגודלה במיאנמר מונה כמיליון תושבים, כ 300 ק"מ צפונית ליאנגון.מרבית האוכלוסיה ממוצא באמרי (בורמזים) יש בה גם קהילה גדולה של סינים, הייתה בירתה המלכותית (מ 1857 עד 1885) , עד שהאנגלים כבשו אותה וסיפחו את כל בורמה להודו. מתחם הארמון הגדול, המוקף חומה ומגדלים, וגניו נמצאים עד היום בלב העיר. העיר הייתה יעד סופי של "דרך בורמה" (ראה כתבה בנושא) . היא בנויה על שפת הנהר איירוואד.ברציפיה יש פעילות בלתי פוסקת של סירות, אנשי סירות ועגלות עץ רתומות לשוורים, אשר פורקות וטוענות סחורות. בין מקדשיה הגדולים והחשובים נמצא מקדש מאהאמוני (Mahamuni) - הבודהא הגדול, שבשל קדושתו היתרה הוא צופה בכל כך הרבה עלי זהב, עד שצורת גופו עוותה לחלוטין והוא נראה רחוק מאוד מתבניתו המוכרת של בודהא
מנדליי משמשת כמרכז תרבותי ודתי, חובקת כ 150,000 נזירים.
סביב מנדליי פרושים מספר אתרים בעלי חשיבות מרובה: ערי בירה עתיקות – Ava' אמארפורה,מינגון+SAGAING גבעת מנדליי, שממנה יש תצפית נפלאה עלהסביבה; גשר העץ הארוך בעולם או-בין(U Bein), המתוח מעל האגם העונתי טאונגטאמאן(Taungthaman); מקדש הענק הלא גמור במינגון(Mingun) ועוד.
האגדה מספרת שבודהא סידהרתא גאוטמה ביקר כאן וניבא שבדיוק במקום זה בחגיגות יובל 2400 שנה לבודהיזם תבנה כאן עיר שתהווה מרכז הבודהיזם.,המלך מינדון החליט לקיים את הנבואה וב 1857 הורה להעביר את בירתו כ 12 ק"מ דרומית לאמרפורה,הורה לפרק את הבתים ואת הארמון שהיה בנוי מעץ ולהעמיס על עגלות שוורים ופילים ועבר עם כל ציוד ועם אזרחי עירו למקום החדש.כלומר הארמונות נפרקו במנדליי גם הבתים ,ונבנו מחדש לרגלי MoNdalay Hill
אמארפורה(פרושה עיר בני האלמוות) שכנתה של מנדליי ממוקמת 11 ק"מ מדרום למנדליי.הייתה בירת בורמה בשנת 1783 לפני הקמתה של מנדליי.
כיום ידועה אמארפןרה כמרכז טקסטיל ,
בדרומה ממוקם אגם ומעליו עובר גשר רגלי מעץ הטיק המפורסם ,(u bein bridge (הארוךביותר בעולם שאורכו 1.2 ק"מ המקשר בין שתי גדות אגם ורדוד.הוא ניצב על 984 יתדות עץ טיק,אינו בנוי בקו ישר אלא מתעקל ימינה ושמאלה כדי להתחכם לרוחות החזקותולשאר פגעי מזג האויר.
. באמראפורה נמצא גם מנזרהנהרשבו 1300 נזירים בשעות אחר הצהריים מטיילים להם לאורך הנהר וקרני השמש האחרונותמבליטות את גלימותיהם האדומות
סגאינג(Sagaing), העיר בעלת 600 המנזריםשהיא אחד הביטויים המרשימים ביותר באסיה לעוצמתה של האמונה הדתית העממית;,
|
|
|
דרומית מערבית למנדליי בגובה 1350 מ' מגיעים לרמת שאן .בה חיות 32 קבוצות אתניות (מתוך 135 הקיימות במיאנמר כולה) , בין טורי הרים גבוהים, שוכן אגם אינלה(Inle) הצר והארוך. על חופיו הצרים מאוד שזורים, כמו במחרוזת, כפרים קטנים של בני אינתה, וכל כפר מארח שוק נייד אחת לחמישה ימים. בערי החוף שלו, טאונג'י וניאונגשווה(Taunggyi, Nyaung Shwe), יש מפעלים קטנים לסיגרים , בתי אריגה ובתימלאכה מסורתיים. התנועה על פני האגם ובתעלות המרשתות את ביצות השוליים שלו היא רק בסירות. את סירות הדיג שטוחות התחתית משיטים בחתירה באמצעות משוט אחד, בלב האגם פזורים איים קטנים ועליהם מקדשים. הנודע מכולם הוא מקדש עשוי עץ טיק מהמאה ה-12, מקדש גה-פה-צ'נג(Nga Phe Kyaung), שהאטרקציה המשעשעת בו היא נזיריו מאלפי החתולים... ועוד מהפתעות האגם - הערוגות הצפות בו. בהיעדר אדמה על החוף, אוספים בני האינתה צמחים מקרקעית האגם ומערבבים אותם בבוץ. את הרקבובית הצפה הזו הם קושרים לעמודי עץ, ועל המשטחים הצפים והמתנדנדים האלה הם זורעים ושותלים ירקות, כאילו היו אלה ערוגות רגילות על קרקע מוצקה.
|
הר פופה
|
|
ממזרח לבגאן מתנשא הר פופה(Popa), שהוא הר געש כבוי. על ההר ניצב מקדש, הנודע בטקסי הטרנסווסטיטים הנערכים בו מדי פעם. ההר והמקדש הםהמשכן החשוב ביותר לנאטים(Nats) - השדים והרוחות של מיאנמר, שלהם עבדו הבורמיםבעבר, לפני הבודהיזם, והיום הם ממשיכים לסגוד להם לצד הפולחןהבודהיסטי.
|
|
לאשיו
|
|
(Lashio) היא עיר בלב אזור הג'ונגלים ההררי של מדינתשאן. מזה דורות תופסת העיר עמדת מפתח על המעבר המפותל מיונאן שבסין אל לב מיאנמר. כך היא הייתה למוקד קרבות, גם בעשורים האחרונים, בין הממשלה לבין צבאות השבטיםוהעמים של מדינת שאן המנסים להיבדל ממיאנמר, בעיקר איקן(Ikan) ו-ווה(Wa). לאשיוההררית מאוכלסת בעיקר בסינים, ובה מתרחש המעבר התרבותי והפולחני ההדרגתי מסיןלמיאנמר. ייחוד נוסף של העיר הוא מיקומה - על הנתיב המפורסם של "דרך בורמה" מימימלחמת העולם השנייה.
|
|
פינדאיה
|
|
(Pindaya) היא עיירה קטנה ברמת שאן(Shan) שבמזרחמיאנמר. בעיירה, השוכנת למרגלות טור גבעות גבוהות ובלב נוף חקלאי נהדר, מנוקדבחורשות טבעיות, יש אגם מלאכותי קטן, שהוא אגם קדוש, ולצדו צומחת חורשה גדולה שלעצי בניאן ענקיים, עתיקים. החורשה והאגם הקטן הם דימוי מתחום הקוסמולוגיההבודהיסטית ומסמלים גם שלבים בחיי בודהא, בהיטהרותו ובדרך הלימוד שלו. מעל העיירהפעורה מערה טבעית גדולה, שאלפי פסלים של בודהא חצובים בה. יש ביניהם גם כאלה, שהובאו למערה כמנחת עולי רגל במשך דורות רבים. אפשר ללמוד באמצעותם לא מעט עלהתפתחות הסגנונות השונים באמנות הקישוט הדתית הבורמית.
|
|
שאן
|
|
בשולי הרמה הגבוהה של שאן(Shan), שרובה סגור עדייןבפני זרים, משתרע אזור הגבעות של שבטי העם פלאונג(Palaung). גברי העם הזה לבושים טוניקות כהות מקושטות באדום ונושאים דרך קבע תרמילי צד ארוגים ורקומים. נשותיהםעדויות תכשיטים כבדים וצניפי ראש מצועצעים, המסמלים את מעמדה החברתי ואת מצבההמשפחתי של האישה. כפריי פלאונג יורדים מגבעותיהם אל עיר המחוז קאלאו ואל העירהקדושה פינדאיה. שם, מעל אגם קדוש, מתנשא הר שבצלעו פעורה מערה קרסטית ענקית; במערההזו, שהייתה בעבר הרחוק אתר קדוש אנימיסטי, יש היום מקדש בודהא ענק, שעיקרו גלריותשל אלפי פסלים של בודהא מתקופות שונות, בשלל צורות וגדלים.
|
|
איירוואדי
|
|
כמו הנהר הצהוב, שסביבו צמחה תרבות סין, וכמו המקונג, אבי התרבויות של לאוס ושל קמבודיה, כך הנהר איירוואדי(Ayeyarwadi) במיאנמר. משחרההיסטוריה היה הנהר הזה, שמקורותיו בהימלאיה, עורק חיים ראשי. הערים שנבנו עלחופיו, המרחבים החקלאיים שהשתרעו באגנו, המערכת התחבורתית המשוכללת שהתפתחה ביןזרועותיו, יובליו ואפיקו הראשי - כל אלה היו החוטים באריג ההיסטורי המורכב, שממנוצמחה מיאנמר. גם היום, כאשר מיאנמר נמצאת "בקצה ההיסטוריה" שלה, לכאורה, ממלא הנהראת אותו התפקיד בדיוק. שיט לאורכו הוא חלון הצצה אל תמונות מחיי הבורמים, מחוץלצירי התנועה השגרתיים של התיירות.
|
.JPG)
|