מה עושה את מיאנמר (לשעבר בורמה) לכל כך מיוחדת במיוחד לנו המטיילים בארץ זו.
כששואלים אותי מי זאת מיאנמר אני אומר קחו את תאילנד במסלול הזמן כ 60 שנה לאחור...
וזהו קיסמה של ארץ זו –מטעמים מסוימים המשטר הנוכחי אימץ את המצב של לא לעשות תמורות לקידום ,אלא לאמץ מצב של –טוב לי ככה –ומשום כך מתנהלים החיים במדינה מדהימה זו על בסיס אלמנטרי,פשוט מקסים,תמים באופן מוקצן,חיי יום קשים,המספקות לתייר תמונות ייחודיות אך יחד עם זאת בא לך לצרוח:"הלו,אנשים מה אתם עושים פה? יש עולם אחר בחוץ,הרבה יותר קל.תתעוררו". אבל אתה לא צורח,אתה עומד משתאה,אולי קצת מקנא בקצב האיטי,בחיים הכל כך אותנטיים בארץ המתנהלת בין הפסקות החשמל הרבות הפוקדות אותה ,שאת המים שואבים מין הבאר הקרובה לכפר וגם בראש הנקי של הבורמזי הממוצע,שלא צריך לסבול טלפון ,פלאפון,מחשב אינטרנט פייסבוק ועוד ועוד,אט אט אתה נופל בשבי הנאיביות הנוגעת ללב,מתרשם מהעדינות הקסומה של אנשי מיאנמר,שהאימפריאליזם עדיין לא הספיק לקלקל.במבטי הסקרנות בכל מקום במדינה.נפשך יוצאת אל האיש משבט הפאו,שחי כל ימיו בבית כלונסאות על שפת אגם אינלה המדהים,עולה בבוקר עם שני ילדיו על הסירה ,מניף את המשוטים במיומנות בעזרת רגלו (הרגל העובר מזה שנים בין אב לבנו) ולקראת ערב חוזר עם שלל הדגים שדג.לחשוב שהוא וחבריו מעולם לא דרכו על קרקע מוצקה ,פשוט מכונס ב-ד' אמותיו.
פתאום אתה במרכזה של חבורת גברים רועשת לבושים בלונג'י (יריעת בד הכרוכה סביבה מותניים)חבושים בטורבנים,איש על פי שבטו,שמשחקים על החול בקוביות גדולות ומצוירות שאותן הם מחביאים וזורקים,והמנצח הוא מי שהימר על התמונה הנכונה.כל כך רחוק המקום הזה וכל כך שונה,עד שאתה מאבד את ממד הזמן ,משפשף את העיניים לנוכח המחזה המופלא שאותו ראית עד היום רק במוזיאונים היסטוריים.
מה רע להם בעצם?מה כל כך טוב לנו?הרחוב ושפת הנהר הם כל החיים.שם אוכלים,שותים,ישנים מחיים,מתקלחים במי הנהר ,הבלאגן פשוט אדיר ומרתק.עגלות פרים וכרכרות סוסים,ריקשות,רכבת ארוכה שחוצה את הרחוב ושוטר בורמזי המזהיר מפניה .המוני ילדים מתרוצצים בין הרוכלים הרבים היושבים לצידי המדרכות בתקווה ...למכור משהו לפרנסתם הדלה.נשים עם סירים גדולים על הראש,נזירים בודהיסטים נושאי קערות אוכל גדולות (באט) וחיילים אדישים שצופים על המראות מכל עבר.כל זה יוצר לנו מין סינפוניה קקפונית מיוחדת במינה. ולהשלמת התמונה תפגוש כלי רכב שחשבת שעברו מזמן מין העולם:פורד טאונוס,פרינץ,לארק סטודיבייקר סימקה ועוד,אך אסור להתבלבל אומנם מוזאון של מכוניות "עתיקות" אך מספרן דל כך שלא תסבלו מפקקי תנועה.את הכבישים חוצים בצפירות טנדרים מיושנים של חברת וולוו טנדר שנועד ל10 מכיל בדרך כלל כ 40 איש ,חלקם תלויים,חלקם על הגג..
מי שלא ביקר בשוק הססגוני ליד באגאן לא ראה שוק מימיו:אל השוק הססגוני מגיעים בני השבטים בסביבה לחמישה ימים בעגלות משא רתומות לבופלו,חגיגה צבעונית מדהימה..והחברים מציעים בחדוותם את מרכולתם: דגים מהנהר,כלי בית בסגנון מקומי,עבודות יד,בדים צבעוניים,תמנונים וסרטנים,קוקוס ואננס,את החורה שוקלים במאזני פח ואבנים,ומה שלא נמכר מחולק לנזירים חינם אין כסף.
ושוב נשאלת השאלה מדוע למרות שלטון הברזל הדיכוי וההתקוממות,התושבים במיאנמר כל כך חייכנים ושלווים?כאילו הם חיים במבצר הדמוקרטיה עלי אדמות ,התשובות מורכבות. הבסיס הוא הדת.
מיאנמר היא מדינה שחרטה על דיגלה את הבודהיזם:עשרות אלפי מנזרים,מקדשים,סטופות ומסדרי הדת עומדים במרכז הפעילות,