דרומית מערבית למנדליי בגובה 1350 מ' מגיעים לרמת שאן .בה חיות 32 קבוצות אתניות  (מתוך 135 הקיימות במיאנמר כולה) , בין טורי הרים גבוהים, שוכן אגם אינלה(Inle) הצר והארוך. על חופיו הצרים מאוד שזורים, כמו במחרוזת, כפרים קטנים של בני אינתה INTA-,וכל כפר מארח שוק נייד אחת לחמישה ימים.  בערי החוף שלו, טאונג'י וניאונגשווה(Taunggyi,   Nyaung Shwe), יש מפעלים קטנים לסיגרים העטופים בעלי הטאן פט (ראה כתבה בנושא מושגים במיאנמר) , בתי אריגה ובתי מלאכה מסורתיים. התנועה על פני האגם ובתעלות המרשתות את ביצות השוליים שלו היא רק בסירות. את סירות הדיג שטוחות התחתית משיטים בחתירה באמצעות משוט אחד המלופף סביב רגלו של החותר, בעמידה. בלב האגם פזורים איים קטנים ועליהם מקדשים. הנודע מכולם הוא מקדש עשוי עץ טיק מהמאה ה-12, מקדש גה-פה-צ'נג(Nga Phe Kyaung), שהאטרקציה המשעשעת בו היא נזיריו מאלפי החתולים... ועוד מהפתעות האגם – הערוגות הצפות בו.

ישנה אגד המספרת כי בני האינטה intaהגיעו למקום לאחר שהמלך המקומי בן שבט המון הזמין 2 אחים לשרת אותו.המלך היה כה מרוצה מהשרות עד כי ביקש מהאחים להביא  36 משפחות נוספות למקום,לפי האגדה בני האינטה שבאגם הם כולם בני אותן 36 משפחות.

לדעת היסטוריונים בני האינטה הגיעו מדרום בורמה בשנת 1353,הקבוצה האטנית השניה שהגיעה לכאן הם בני שבט הפא או pa o-.

החיים על האגם הם חיי קהילה תוססים,הכוללים שווקים צפים,מנזרים,מופעים,פסטיבלים,תחרויות שייט בסירות ארוכות ופתוחות. בקיצור הכל צף פה!

בתי המתיישבים: שטח בית באגם הוא כ 20 מ'ר.הבתים בנויים מבמבוק ועל כלונסאות.מי האגם משמשים את המתיישבים לחקלאות ,רחצה,שעשוע לילדים, בקיצור מקור מים חיים בכל המובנים.

באשר לחקלאות המדובר בערוגות צפות ,שיטה שפותחה באזור : מנסרים פיסות אדמה באזור ההרים אדמה המכילה סחף של צמחים,צמחי מים,עלים,חמרה,באורך של מטר (כרוחב הערוגה)ובגוב מטר וחצי,משיטים אותם למרכז האגם בסמוך לכפר,בעזרת דחיפה באמצעות מוטות במבוק.שמים את המשטח על האגם ומקבעים לקרקעית האגם בעזרת  מוטות במבוק בקשירה מיוחדת.

תהליך הדישון: לאחר הזריעה מתבצע הדישון רובו מאצות שהדייגים שולים מין האגם ומבוץ שנאסף בקרקעית (העשיר במינרלים).

הגידולים:מלפפונים ,ענבים,מלונים פאפאיה,אבוקדו,חצילים,שעועית ופרחים בקיצור חגיגה...

יש כאן פרדוקס מצד אחד החקלאים שואפים להגדיל את החלקות על האגם ומצד שני מצטמצם שטח הדגה של הדייגים. הפשרה: כדי שהחקלאים לא התפשטו יותר מידי פטרו אותם מתשלום מיסים וכך הם מרוויחם יותר.

cבשנת 1985 הוכרז האגם כשמורה.

מקדש החתולים הקופצים - Nga Phe Kyaung

100 נזירים במקדש והגדול באזור האגם.כולו עשוי מעץ טיק,בנוי על כלונסאות.נבנה ב 1850.במקום אוסף של פסלי בודהא שלוקטו מרחבי מיאנמר בתקופת מלחמת העולם השניה כדי לשמרם במקום.

המיוחד כאן שהנזירים בנוסף לסדר היום הרגיל שלהם מוצעים זמן להשתעשע עם החתולים .האטרקציה –הנזירים לימדו את החתולים לקפוץ דרך חישוק.כעשרים חתולים במנזר.

מקדש חמש הבודהות

אחת משלוש הפגודות הקדושות בבורמה,מבנה מהמאה ה18 .(המקור נבנה המאה ה12) פעם בשנה בחודש אוקטובר נחוג כאן פסטיבל .   phaung daw u  שבו נלקחות 4 הבודהות לסיור באגם .בודהא אחת נשארת במקדש כדי להגן עליו.

ייצור המשי

אין מייצרים חוטי משי במיאנמר,החוטים מיובאים מסין.הצבע מגרמניה.את כל התהליך של הטווייה והצביעה מבצעים במקום.

בגדי הנזירים המיוחד- כאן מדובר בבד הנוצר מין הסיבים הנובעים מגבעול הלוטוס ולא המשי האורגינלי המיוצר מתולעי המשי. פרח הלוטוס מאוד נחשב בעולם הבודהיסטי – מסמל טוהר,בודהא כשנולד צעד 7 צעדים על מצע פרחי לוטוס.לאחר ייצור החוט המגולגל על גלגל הטוויה טווים אותו על גבי נול ,מתקבל אריג משי קצת קשה שמתרכך עם הכביסות.

מפעל לייצור סיגרים

הבורמזים נוהגים לעשן סיגרים , cheroot  תערובת הסיגר: 60% טבק טהור.צמחים שונים 40% הצמחים מבושלים ומעורבבים בסוכר או בדבש.

התערובת היא למעשה מתכון עתיק שעובר מדור לדור.את התערובת מכניסים לתוך פילטר העשוי מקליפות דגנים או עלי בננה מצפים בנייר ועוטפים בעלה טאן פט.

את עלי טאן פט - Thahan petמגדלים בני שבט ה pa o  שהם הקבוצה האתנית השניה בגודלה במדינת שאן ,   מייצרים כאן סיגרים עבים ודקים.

שוק 5 הימים (סבב)

בשוק זה ניתן לקנות מוצרי מזון ,דגים טריים המגיעים ישר מהאגם,טבק וסיגרים מקומיים,ציוד מרקחת מיוחד ועוד.