אומנות בודהיסטית בסין בדגש דאזו.

אקונוגרפיה של החשובות שביצירות הפיסול והציור הבודהיסטי הסיני מבוססת בעיקר על שניים מכתבי הקודש הבודהיטים:

"לוטוס סוטרה" - הלוטוס של הסדר האלוהי, והאמיטיוס סוטרה - כתבים בדבר התעלות האדם בחמישה שלבים בדרכו להארה.

הבודהיסטים הסינים האמינו שאחד האמצעים שתודות להם ראויים להגיע ל"הארה" לאחר מסכת רצופה של גילגולים היא יצירתם של פסלי בודהא רבים ככל האפשר ומכאן הדחיפה ליצירות המהממות שנחשפו באזור המערות בדאזו.

שם יצרו הבודהיסטים מקום המשלב עבודת אומנות עם פולחן שמקורו בבודהיזם אך התפשט לעוד רובדים שהיו נהוגים באותם הזמנים:קונפוציוניזם,דאואיזם ועוד. 

אין ספק שפסגת האומנות הבודהיסטית נמצאת באתר המערות החצובות של דאזו.

 תחילת אומנות חציבת הפסלים בסלע התחילה בשנת 560 לספירה ונמשכה כ 1200 שנה במשך שושלות: טאנג,סונג,יואן,מינג,צ'ינג.

מתוך הפיסול בסלע ניתן ללמוד על אורח החיים והתרבות בסין באותן התקופות ,זאת מעבר להשלכותהבאות מעולם הבודהיזם.

תקופות מסויימות בהיסטוריה הסינית, כאשר הבודהיזם הפך לדת נרדפת הגיעו המאמינים למקומות מבודדים ובנו פסלים במקומות מבודדים. כאלה הן מערות דאצו ("הרגל הגדולה")  - שבחבל צ'ונג צ'ינג.כאן התפתחה האומנות במאות 12,13 במערות החצובות נפגוש את בודהא (סקיאמוני)את קונפוציוס את לאוצ'ה(אהי אבות הדאויזם). מאז 885 לספירה כשמרכז השלטון הסיני עבר לצ'אנזו CHANGZHOU דאזו הפכה למרכז פוליטי,כלכלי,ותרבותי חשוב למשך כ 400 שנה.האזור התחיל לפרוח,הייתה תקופה של יציבות חברתית והמקום התפרסם כמרכז בודהיסטי חשוב ואת הביטוי לכך ניתן לחזות במערות החצובות. 

  בתוך  גומחות ומערות בסלע החול, הנחשבות לבין היפות מהמערות הבודהיסטיות שיש בסין, חצבו המאמינים פסלי בודהה צבעוניים.באזור פרושים כ 75 מערות המכילות כ 50 אלף פסלים,

  בשנת 1999 ארגון אונסקו נטל על עצמו לשמר את האתר כאחד ממקומות המורשת של התרבות הסינית.