אנגקור ארץ המקדשים

 אנגקור מייצגת את הלב הרוחני  והזהות של בני החמר והיא מכלול המקדשים הגדול והמרשים ביותר בעולם.

לפנינו נפרש עולם מקדשים קסום המגלם תרבות עשירה שהתפתחה באזור בג'ונגלים אשר בסיאם ריפ .בעקבות מלחמת האזרחים שניטשה באזור לא הייתה בעבר גישה למקדשים הללו,חלקם הוזנח,חלקם נהרס על ידי אדם אך גם בידי הטבע.

 השמורה האדריכלית של מקדשי אנגקור .משתרעת על שטח של 300 ק"מר והיו בה יותר מ1000 מקדשים בימי פריחתה של הבירה החמרית. מכילה 72 מונומנטים ומערכות השקייה מתוחכמות שסיפקו מענה לחקלאות של אותם הזמנים.

מתוך סבך יערות הגשם ובין שורשי העצים עולים ומתנשאים דמויות ופרצופים מחייכים ,פיל לבן ואנשים בתנועת ריקוד.

ההסטוריה

המקדשים נבנו על ידי דוואראג'ה (מלכי האלוהים) חמרים, והם נועדו להלל ולפאר את המלכים ולשמש משכן לכת הדוואראג'ה. כמו כן הם היוו ייצוג סמלי וארצי להר מרו המיתולוגי, ביתם הקדום של אלי ההינדויזם אשר דתם קדמה לבודהיזם בקמבודיה. מלכי החמר משלו בהסכמה אלוהית ואף הפכו למושא סגידה כאלוהים. כשמסתובבים בארמונות ניתן לראות את הדמויות והציורים המתארים את החיים באימפריה החמרית, כשהם חקוקים ומפוסלים על קירות המבנים בסימטריה מושלמת תוך הקפדה על הפרטים הקטנים והפרופורציות המושלמות - פיסול מעורר ההתפעלות

בנייתה של אנגקור החלה במאה ה- 9 כשהקים ייאייוארמן את שושלת בית המלוכה והכריז עצמאות מיאווה.
המקדש המרכזי שנתן שמו לשמורה הוא אנגקור ואט. הוקם ע"י המלך סוריווראמן ובניתו נמשכה 37 שנה במחצית המאה ה- 12. המקדש הוא בבואה של הר מרו. בקוסמולוגיה ההינדית בנוי היקום מיבשת מרכזית מוקפת 6 יבשות ו- 7 אוקינוסים. במרכז מתנשא הר מרו בראשו 5 פסגות בליבן עירו של ברהמה, משכן האלים. סימליות זו באה לידי ביטוי בכל פינה ברחבי האתר: גלריות מעגליות, מגדלי פסגות, דרקונים מיתולוגיים רבי ראשים וגשרים המחברים בין העולם האנושי והעולם השמיימי. במרכז המבנה 3 קומות וסביבו גלריות מורכבות. כמעט כל משטחי האבן של המקדש על פני ק"מ לערך מעוטרים בתבליטים מדהימים ובהן 1700 דמויות של רקדניות טקסיות, רקדניות האבסרה המפוסלות בעבודה עדינה בקירות האבן, וספור חביצת אוקינוס החלב בו נאבקים השדים באלים וחובצים את הים בכדי למצות ממנו את חיי הנצח, כשמלווים את הארוע הנחש-השטן שנח על גבי צב, האלים ווישנו, אינדרה וברהאמה והאל הקוף האנומן.

מקדש אנגקור הוקדש לוישנו, ואחרים הוקדשו לברהמה. חלק ממבני המקדש הוקדשו לבודהא ואחרים האדירו והעצימו את המלכים הבונים. הבניה היא בניה יבשה שבוצעה ע"י אלפי עבדים ואמנים עיטרו את חלקי המבנה. המבנה סימטרי והרמוני והיום חיים בסביבתו נזירים המשמרים את מסורת הקדושה ועולים לרגל לתפילות באתר. מכלול המקדשים עטוף בתעלת מים שגם היא חלק מתאור העולם במסורות קדומות.
השני בחשיבותו באתרי המכלול הוא הבאיון שנבנה במאה ה- 9 והוקדש לברהמה, שפניו הנעימות וחיוכו האלמותי חצובים על כל אחד מחמשת המגדלים המקיפים את המקדש.
הוא ממוקם במרכז הגיאוגרפי של האתר ונמצא בלב אנגקור תום שמוקפת חומת אבן. בתחילת הסיור נדמה שזהו גיבוב של גושי אבן ללא רעיון וסדר, אך אט אט מבינים את עושר הצורות והגילופים, מגלים את הפנים החצי ישנות של דמויות האבן, מחפשים ומוצאים אלפי סצינות הלקוחות מחיי היום יום מימי האימפריה החמרית, אלים מפנתאון האלים ההינדי, דמויות ממיתוסים עתיקים ובעלי חיים מיתולוגיים.
5 שערים שימשו את הנכנסים והיוצאים לאנגקור תום. גובהם 20 מטר כל אחד והם היו מעוטרים בשני צידיהם בפילים הנושאים דמויות אבן.
האתר פונה בצורה יוצאת דופן למערב שלא כדרך מקדשים הינדים הפונים מזרחה והשעות הנפלאות לבקר באתר הם זריחה ושקיעה. עם עליית השחר מופיעים המגדלים בצללית אופיינית "מצביעים" אל השמיים, בשעה שבשעות אחר הצהריים מאירה השמש את כל הפרטים האמנותיים בקיר החזית.
פינה מיוחדת היא טרסת הפילים וטרסת המל המצורע, במה טקסית ארוכה וקיר מתוגלף בעושר רב בהם תאורי הציפור המיתולוגית גארודה, מצעד הפילים, ורקדניות חטובות.
עבודות פיסול מהיפות באתר נמצאות במקדש הקטן של באנטי סראי שם מעוטר כל המקדש בעבודות מהממות של גילופי אבן וכך גם גמלוני הגג, הבסיסים, המרזבים ופינות המבנה. אך הפינה המרתקת לדעתי לאחר שהכרתם את האתר ועמדתם על פאר האדריכלות החמרית הוא מקדש הפרום, המקדש המספר יותר מכל את האפילוג, את ימיו האחרונים של המקדש, את סופו. לאחר שזנחו החמרים את בירתם אנגקור, צמחית הג'ונגל החלה לכבוש את האתר וכאן במקדש טה-פרום צומחים העצים מתוך קירות המקדש ושורשיהם מקיפים, ספק חונקים ספק מחבקים את קירות האבן. כאן נראה האתר כפי שנתגלה במאה ה- 19 ע"י הנוסע הצרפתי הנרי מוהוט. עבורי היתה זו פסגת הביקור - שורשי התרבות משתרגים בשורשי העצים מבקשים לספר לנו את ספור המקדש.

מוטיבים באדריכלות החמר
אפסרות - הנימפות השמיימיות
נאגה - הנחש המיתולוגי
גארודה - עוף החול וכלי הרכיבה של וישנו
סינגה - האריה השומר
קאלה - המפלצת חסרת הלסת
המאקרה - מפלצת המים בעלת החדק

ביקור במקדשי אנגקור

הפארק הארכיאולוגי אנגקור כולל 70 מקדשים הרוסים באזור ששטחו 200 קמ"ר. המקדשיםהעיקריים מרוכזים במרכז באזור ששטחו כ-60 קמ"ר. האזור מרושת בכבישים ושבילים נוחיםלנסיעה, כך שניתן לנוע ממקום למקום בקלות באופנוע.

המסלול המפורט כאן מתאים לשלושה ימים. כדאי לשים לב כי המסלול כולל רק את האתריםהמוגדרים בעיני כאתרי חובה!

יום מס 1

יוצאים השקם בבוקר (לפני הזריחה) לכיוון אנגקור. בכניסה לפארק נכנסים לאזורבדיקת הכרטיסים וקונים כרטיס ($40). בשביל הכרטיס נדרשת תמונת פספורט, אך ניתןלהצטלם במקום.

את הביקור באזור אנגקור כדאי להתחיל בצפיה בזריחה במקדש אנגקור ואט. כמעט כלהתיירים נכנסים למקדש בכניסה הראשית, המערבית. עם זאת, לאנגקור ואט יש גם כניסהאחורית, מזרחית. יתרונותיה של כניסה זו הם שניים: הכניסה בפעם הראשונה למקדש נעשיתבשקט, ללא עדרי התיירים מסביב. כמו-כן, כניסה זו מאפשרת לנכנס לראות בתחילה ביןהעצים רק את המגדל המרכזי של המקדש, ולאט לאט, עם ההליכה לקראת המקדש, הוא נפרסלפני הצופה בכל תפארתו. הזריחה מאירה את המקדש באור אדמדם יפיפה.

כדאי להקדיש למקדש אנגקור לפחות חצי יום - בהחלט יש מספיק מה לראות.

בצהריים ממשיכים למקדש טה-פרום. אמנם נראה הגיוני להמשיך קודם למקדש ביון(Bayon), אך אליו נחזור כדי לצפות בשקיעה.

סמוך למקדש טה-פרום נמצא מקדש בנטאי קדי(Banteay Kdei). מקדש גדול זה שווהביקור, אך אם אין זמן לבקר בו ביום הראשון, ניתן לדחות את הביקור ליום אחר.

לאחר הסיור במקדש טה-פרום נמשיך לעיר המוקפת חומה - אנגקור טום(Angkor Thom). במרכז העיר נמצאים מקדשים שונים, שהחשוב בינהם הוא מקדש ביון, אותו נשאיר לסוף. מקום קטן אותו לא כדאי להחמיץ באנגקור טום הוא מרפסת המלך המצורע(Terrace of the Leper King).

כשעתיים לפני השקיעה כדאי להגיע למקדש ביון(Bayon) כדי לסייר בו לפני ובזמןהשקיעה. בסיום חוזרים למלון בסיאם ריפ.

יום מס 2

ביום זה ניתן להתעורר מעט מאוחר יותר (לא יותר מדי!).

את היום השני נתחיל בנסיעה למקדש באנטי סריי(Banteay Srei). מקדש זה נמצא במרחקשל כ-30 ק"מ מסיאם ריפ, אך שווה את הנסיעה. במקדש זה נמצאים תבליטי הקיר המרשימיםביותר באזור.

בדרך חזרה נמשיך למקדש בנטאי סמרה(Banteay Samre)- מקדש קטן, אבל עם אופי.

המקדש הבא במסלול הוא מקדש טה סום(Ta Som). המקום המרשים במקדש זה הוא השערהנגדי לשער בו תיכנסו. כדי להגיע אליו יש לחצות את המקדש, וללכת מעט בשביל היוצא מןהצד השני. שם נמצא שער שעליו השתלט עץ ציורי.

המקדש הבא יהיה מקדש פרה קהאן(Preah Khan). מקדש זה הוא מקדש ענק. בדרך כלליורידו אתכם בשער אחד, ויאספו אתכם בשער השני. עם זאת, האזורים היפים ביותר לטעמיבמקדש הם דווקא שני השערים האחרים! באחד מהם (המזרחי) נמצאים כמה עצים המפרקיםבאיטיות את קירות המקדש, ובשני (הדרומי) המקדש גובל בג'ונגל, ונותן תחושה של מקדשאבוד.

לשקיעה נחזור פעם נוספת אל אנגקור ואט. באופן כללי השקיעה יותר צבעונית מןהזריחה, והיא צובעת את המקדש באדום. לכן, גם אם ראיתם את הזריחה - שווה לראות גם אתהשקיעה.

אגב, רבים יציעו לכם לטפס על גבעה הצופה אל אנגקור כדי לראות את השקיעה - בזבוזזמן מוחלט!!! נסו ותהנו...

לאחר השקיעה נחזור לסיאם ריפ.

יום מס 3

ניתן להשכיר ג'יפ עם נהג כדי להגיע אל מקדש בנג מלאה(Beng Melea) שהוא מקדשעליו השתלט הג'ונגל, והוא ממש מדהים (אפילו יותר מאשר מקדש טה-פרום), ואל קבל ספיאם(Kbal Speam) שהוא מפל הזורם על סלעים בהם נחצבו תבליטים יפיפיים. בדרך חזרה ניתןלבקר במקדש בנטאי סריי(Bantey Srei). מדוע ג'יפ? כי הדרך לשם היא דרך לא דרך (ממשהרגשתי כמו ראלי פריס-דקר), אך בזכות זה אפשר להיות במקומות אלו לבד, בלי ההמונים, באחד המקומות היותר מדהימים שראיתי.

עלות ג'יפ עם נהג היא כ-$40 ליום. ניתן למצוא תמיד אנשים שיסכימו לחלוק אתכם אתההוצאה.

הצעה נוספת היא לשכור אופניים ליום האחרון על מנת לחזור ולראות את המקומות לבדולאט בלי אף אחד על הראש .