ביום שני, 28.6.2010, נערך ביד ושם טקס הענקת אות חסיד אומות העולם לוולדימיר קורטב ז"ל (Vladimir Kurtev) מבולגריה. את האות והמדליה קיבל נכדיו יסמין קורטבה (Jasmin Kurteva), ו- וולדימיר קורטב (Vladimir Kurtev).

הטקס נערך בנוכחות שר החוץ של בולגריה ניקולאי מלדנוב (Nikolai Mladnov), שגריר בולגריה בישראל דימיטר צ'נצ'ב (Dimitar Tsanchev), שגריר ישראל בבולגריה, נח גל גנדלר, ויו"ר ההתאחדות לאחווה וקשרי ידידות ישראל-בולגריה ד"ר משה מוסק. האות והמדליה הוענקו ע"י יו"ר הנהלת יד ושם אבנר שלו.

במהלך הטקס ציין אבנר שלו את ייחודיות מקרה ההצלה של יהודי בולגריה. למרות ש-11,000 מיהודי תרקיה ומקדוניה גורשו מן המדינות שהו בשליטת בולגרית, החברה הבולגרית התנגדה לתכנית לגירוש היהודים מהמדינה. וולדימיר קורטב היה אחד מן המקרים בהם אדם פשוט שינה את מהלכי ההיסטוריה.

יסמין קורטבה הודתה ליד ושם על הכבוד שהוענק לסבה.  היא סיפרה לקהל על הסבל שחוותה משפחתה תחת השלטון הסובייטי, לאחר שסבה נהרג.

שר החוץ הבולגרי ניקולאי מלדנוב התייחס בדבריו לחברה האזרחית בבולגריה וטען כי המתנגדים לגירוש הם האחראים להופעתה המדינתו, ולכן הם כה חשובים.

 "זהו דבר מסובך להיות גאה בכך שלא רצחת את שכניך בשעה שכולם עשו זאת... כולי תקווה שזה ייתן לנו את הכוח לעמוד יחדיו על המשמר, ולהלחם בחוסר סובלנות ובאפליה  שישנה כיום בעולם".

השר מלדנוב הביע את התחייבותה של בולגריה להמשך שיתוף הפעולה עם יד ושם.

סיפור ההצלה

ולדימיר קורטב נולד בפלבן (Pleven) שבבולגריה ב-1888, ושימש כמורה בעיר קיוסטנדיל (Kyustendil). הוא היה חבר "ארגון הפנים של המקדונים המהפכניים" שדגל בעצמאות מקדוניה ושחרורה מידי תורכיה, ואימץ בהמשך קו פרו בולגרי. בין חברי הארגון נמנו גם אחדים מיהודי קיוסטנדיל וקורטב קיים קשרים הדוקים עם ראשי הקהילה היהודית בעיר. ב-22 לפברואר 1943 נחתם הסכם בין הקומיסר הבולגרי לעניינים יהודיים אלכסנדר בלב (Aleksander Belev) לבין נציגו של אדולף אייכמן, תיאודור דנקר (Theodor Dannecker) לשילוח 20,000 יהודים מבולגריה. ההסכם אושר ע"י ממשלת בולגריה ב- 2 למרץ, ויומיים אחר כך החלו בריכוזם לקראת גירוש של כ-12,000 יהודים ממקדוניה ותראקיה שהיו בשליטת בולגריה. השמועות על הגירוש הגיעו ליהודי קיוסטנדיל והקהילה קיבלה הוראה מנציג הקומיסר לעניינים יהודיים להכין ציוד עבור היהודים המגורשים. יהודי העיר ואישי ציבור לא-יהודים נזעקו לפעולה, וב-8 למרץ יצאה משלחת בת ארבעה חברים- כולם לא יהודים - לסופיה על מנת לבטל את הגזירה. על פי התכנון היתה המשלחת אמורה להיות גדולה יותר, אך אחרים נרתעו מן הצעד הנועז. כשחברי המשלחת יצאו ברכבת לסופיה, כבר עמדה בתחנת קיוסטנדיל רכבת ריקה שנועדה לגירוש. ולדימיר קורטב היה חבר במשלחת ושלושת האחרים היו: Asen Suichmezov Mikhalev, Ivan-Christov Momchilov, Petâr. מיד עם הגיעם לסופיה, בבוקר ה-9 למרץ, נפגשו חברי המשלחת עם בן עירם, דימיטר פשב (Dimitâr Peshev), סגן יושב ראש הפרלמנט, שהתגייס לפעול לביטול השילוחים והודח בשל כך מתפקידו. קורטב יחד עם פשב ומיכאלב התייצבו בפני שר הפנים גראבובסקי, ותבעו ממנו לבטל את הגירוש. כאשר ניסה גראבובסקי להכחיש את קיומן של התכניות, אמר קורטב ששמע עליהן במו אוזניו ואיים על השר שאם הגזירה לא תבוטל, יפרעו ממנו המקדונים. מאמצי המשלחת, כמו גם מהלכים נוספים שננקטו ע"י ראש הסינוד הקדוש המטרופוליט סטפן ואישים אחרים, נשאו פרי וניתנה הנחיה לשחרר את היהודים שנעצרו בערי השדה של בולגריה הישנה ולא לבצע עוד מעצרים. שילוחם של יהודי מקדוניה ותרקיה נמשך ועד לסוף אותו חודש שולחו יותר מ 11,000 למחנות המוות.

לאחר המלחמה עקבותיו של קורטב נעלמו, ואין יודעים מה עלה בגורלו – יתכן שנרצח ע"י השלטונות הבולגרים הקומוניסטים. המטרופוליטים סטפן וקיריל ודימיטר פשב ושלושת חברי המשלחת האחרים הוכרו ע"י יד ושם כחסידי אומות העולם. בעזרת שגרירות ישראל בסופיה התקבלו השנה מסמכים רלוונטיים מן הארכיונים בבולגריה, וכך ניתן היה להשלים את התהליך. ב–3 במאי 2010 החליטה הוועדה לציון חסידי אומות העולם להכיר בוולדימיר קורטב כחסיד אומות העולם.