יומן מסע לקובה וקוסטה ריקה

טסנו מתל אביב דרך יעד ביינים למקסיקו סיטי, לאחר הגעתנו , יצאנו לסיור מקיף בעיר. בין השאר ביקרנו – באזור סוקאלו כיכר גדולה ( שם צפינו באליקופטרים) ובה הקתדרלה וארמון המלוכה כיום משרדי הנשיא התרשמנו עמוקות מיצירותיו של דייגו ריברה בארמון,המשכנו לתצפית על הטמפלו מיור – מקדש אצטקי עתיק שנחפר לאחרונה. ראינו את ארמון הבישוף (צבעו אדום בורדו) משם המשכנו לאיזור האוניברסיטה והאצטדיון האולימפי (הבנוי על סלע בזלת) היצירות –שני ספורטאים משני הצדדים והגורם המלכד – הנשר המציין את העם המקסיקני. ולאחר מכך נפנה אל פרבר סוצ'ימילקו מקום קסום בו שטנו על סירות ואף הגישו לנו את ארוחת הצהריים בסירות.ברקע שמענו את זמרי המאריאצ'י. הקינוח היה בפארק צ'פולטפק שפרושו הר החגב. בסיום הסיור נסענו אל בית המלון בעיר.

יום 3:מקסיקו סיטי – הוואנה

היום טסנו להאוונה, לאחר הגעתנו ערכנו סיור הכרות ראשוני בעיר.

הגענו לכיכר המהפכה – כיכר ענקית (בתקופתו של בטיסטה נקראה – כיכר הרפובליקה) כאן הכריז קאסטרו על נצחונו בשנת 1961 .הכיכר יכולה להכיל יותר ממיליון איש.בשנת 1998 ערך כאן האפיפיור יוחנן פאולוס השני מיסה לכיני מאות אלפי משתתפים.מסביב לכיכר מספר מבנים:1. משרד הפנים,כאן שכן משרדו של צ'ה גאווארה כששימש שר התחבורה בחזית הבניין דיוקן ענק שלו וכמובן המשפט הידוע שלו" תמיד עד הניצחון".

2.הספרייה הלאומית על שם חוסה מרטי (סופר ,הוגה דעות,אחד מסמלי המאבק לשחרור קובה משלטון ספרד .ב 1895 נפל בקרב כנגד הספרדים)

3.התיאטרון הלאומי- נחנך ב 1960 ע"י הסופר פול סארטר.

4.מוזאון הדואר,בחזיתו דמותו של גיבור המהפכה סיינפואגוס (נהרג בתאונת מטוס)

5.ארמון המהפכה – נמצא מאחרי אנדרטת מרטי .כאן נמצאים משרדי מועצת המדינה והועדה המרכזית של המפלגה הקומוניסטית.

6. הנצחת חוזה מרטי. פסל משיש לבן בגובה 18 מטר .הניצב ליד אובליסק שבבסיסו חדרי תצוגה ומוזיאון לחוזה מרטי.

משם המשכנו לקפיטוליו נסיונל: מבנה מרשים (העתק של בנין הקפיטול בוושינגטון) נחנך בשנת 1929 ,נבנה בהוראת הרודן מאצאדו. בחזיתו מכוניות אמריקאיות ישנות משנות ה 50.

התרשמנו מטילת המאלקון ,טיילת שתוכננה ע"י המהנדס בן האוואנה פרנסיסקו אלבאר – המטרה לעצור את גלי האוקיינוס הגבוהים. בניה שנמשכה כ 50 שנה והסתיימה רק בשנת 1902,הטיילת משתרעת ממצודת לה פונטה שבפתח הנמל ועד נהר אלמנדארס כ 7 ק"מ. פרוש המלקון = "מזח" או שובר גלים.בין השאר פגשנו באנדרטה לזכרו של אנטוניו מסאו – בחור ממוצא מולטי שלחם עד מוות במלחמת העצמאות במאה ה19 ,הסוס זקוף רגליים מציין שרוכבו נהרג בקרב. (עוד ציון להשכלה כללית כשפני הסוס ורוכבו לעבר האוקיינוס המשמעות היא שהרוכב נהרג מעבר לים ולא על אדמת קובה) מספרים שכאשר נודע דבר מותו של אנטוניו מסאו לאימו היא קראה לאחיו הצעיר ואמרה לו אחיך מת צא אתה והגן על קובה.

עלינו למבצר העתיק המשקיף על העיר הוואנה מבצר דל מורו שנחשב למאובטח ביותר ע 1762 עת כבשוהו כ 10 אלף חיילים בריטים.(למשך שנה בלבד) הספרדים חזרו למקום ובנו מבצר נוסף גבוה מעט מעל דל מורו – שמו סאן קרלוס דה לה קבינה. התרשמנו במקום מתצוגת הסיגר הארוך בעולם . עשינו תצפית על העיר.נסענו למלון ללינת לילה.

יום 4: האוונה-סורואה-פינר דל ריו-עמק וינייאלס

הבוקר יצאנו אל פינר דל ריו, בדרכנו ביקרנו בסורואה פארק טבע מדהים ובו גן של סחלבים ומפלי מים, המשיכנו לכיוון עמק וינייאלס מקום מדהים ביופיו (מזכיר קצת את הגבעות של גווילין), ביקורנו בציור הקיר הפרהיסטורי הגדול והמדהים, המשכנו לביקור במערת האינדיאני אשר שימשה בעבר כמקלט מפני הכובש הספרדי ,שטנו בנחל תת קרקעי הזורם בתוך המערה, בעת ארוחת הצהריים באזור הנעימו את זמננו להקות קצב קובניות כמיטב המסורת הקובנית. לקראת ערב חזרנו למלון. בערב יצאנו לארוחת ערב ומופע באחד המועדונים בהם מנגנים ושרים ...ורוקדים..כמיטב המסורת של הבואנה ויסטה ......

יום 5: האוונה – סנטאיגו דה קובה

הבוקר יצאנו להתפעם מהעיר האוונה כשהדגש על האוונה העתיקה: שילבנו סיור רגלי בעיר העתיקה וליהנות מיופייה, מהכיכרות היפות, מהסמטאות, מהבארים המיוחדים ומהמקומות שבהם "הסתובב" הסופר ''ארנסט המינגווי'' חשנו את המוסיקה הקובנית, בתי קפה, מסעדות.כיכר סאן פרנסיסקו כיכר בסגנוןן אנדלוסי הנמצאת מול הנמל.במרכז הכיכר ניצבת "מזרקת האריות" משיש קררה ,נבנתה ב 1836 כחיקוי למזרקה שבארמון אלהמברה בגרנדה.בכיכר זו התנהל המסחר של העיר ולכאן הביאו הספרדים את הסחורות שהובילו בשיירות מאובטחות לספרד.

לצד הכיכר ניצב המנזר על שם סאן פרנסיסקו מאסיסי שהוקם בשנת 1608 ,עוצב מחדש בסגנון בארוקי.מגדל הפעמונים בגובה 141 מטר היה הגבוה ביותר בעיר וסייע לספינות בזיהוי מיקומו של הנמל. היום משמשת הכנסייה כאולם קונצרטים ומוזיאון לכלי קודש נוצריים.בקצה הככר פסל של נזיר ולידו אינדיאני (נלחם על זכותם של האינדיאנים)

עוד לצד הככר ניצב בית הבורסה הישן.

משם המשכנו לכיכר העתיקה PLAZA VIEJAהעוברת מתיחת פנים בימים אלה.כיכר ציורית שנבנתה במאה ה16,שימשה כמרכז מסחר ואפילו כזירה למלחמות שוורים.במרכזה מזרקת שיש לבנה .לצידה מבנה הקאמרה אובסקורה.מסביב לכיכר מבנים המשמשים לתערוכות של אומנים קובנים,גלריה לצילום ומוזאון הקלפיפ ובו 2000 מיני קלפים.המשכנו לכוון כיכר הצבא PLAZA DE ARMAS כאן שכן כבר משנת 1582 המרכז הפוליטי של קובה (למשך 400 שנה) בכיכר הנוכחית נבנתה בשנת 1792 במרכז הכיכר פיסלו של מנואל דה סספדס שהוביל את מלחמת העצמאות נגד ספרד בשנת לאחר 1868 לאחר ששיחרר את עבדיו ואף ביקש מהם להצטרף אליו למלחמת השחרור.להלן תאור המבנים המקיפים את הככר (בכוון השעון)

ארמון המושלים- נבנה בשנת 1776 שימש את המושלים הספרדים,כיום משמש כמוזאון.להזכירכם מול המלון ריצפת עץ עתיקה שנבנתה לבקשת אשת המושל כדי להשתיק את רעש המרכבות שחלפו בככר.

ארמון סגני המושלים, "מבצר הכוח המלכותי" ריאל פורטה הוקם בשנת 1558,לימים הפך למשכנו של מושל קובה,כיום מוזאון לאומי לקרמיקה.בהמשך ניצב עץ הסייבה הוא
סמל לאומי בגואטמלה, והוא גםעץמקודש. צורתו דומה לצלב, אבל חשיבותו בטכסים המשלבים את המסורות הקדומות של המאיה.

המשכנו לכיכר הקתדרלה (מאה ה 18) תאור המבנים מסביב לכיכר (כיוון השעון) הקתדרלה, מבני ארמונות אצולה כיום מוזאונים (מאה ה 17),מוזאון אומנות קולוניאלית,המסעדה המפורסמת אל פאטיו. ארוחת הצהריים במלון רחל,סגנון בארוק .בכניסה דלת עץ ענקית ובה קבועה מזוזה.במלון מוטיבים יהודיים : מזוזות,אבן גדולה שעליה חרוטים מנורת שבעת הקנים והמילה ירושלים. מתקרת הלובי משתלשלת נברשת בצורת מגן דווד.

קינחנו את האוואנה בביקור בשוק המקומי.

העברה לשדה התעופה וטיסה לסנטיאגו דה קובה עיר שהוכרזה לראשונה כעיר הבירה של קובה השוכנת בחוף הדרומי של קובה, עיר של תרבות אפרו-קובנית ואוירה קריבית מובהקת, ומוסיקה קובנית בסגנונות רבים ומיוחדים כאשר המוסיקה השולטת כאן היא במוטיבים אפריקאיים בנוסף לסלסה וסון, סנטיאגו דה קובה ידועה כערש המהפכה ועיר הגיבורים.

יום 6: סנטיאגו דה קובה-המבצר הספרדי אל מורו-מונקאדה

לאחר ארוחת בוקר במלון, יצאנו לסיור בעיר סנטיאגו דה קובה,

סנטאיגו דה קובה היא עיר השניייה בגודלה בקובה אך חשיבותה דומה לזו של הוואנה מאחר וזו העיר בה נולדה התרבות הקובנית, ובה התבססה המהפכה, ומכאן זכתה בתואר עיר הגיבורים של הרפובליקה הקובנית". סנטאיגו דה קובה משלבת בתוכה ארמונות ומוזיאונים עתיקים לצד ביתו של דייגו ולאסקס, חופי ים ציוריים, ואוכלוסייה מגוונת של אירופאים, אפריקאיים וקובנים. את הגיוון אפשר גם לשמוע ברחובות במוזיקה המתנגנת בהן.

ביקור בגבעת סאן חואן או פארק החרות – כיכר החופש.במקום אנדרטאות ופסלים לכבוד גיבורי מלחמת העצמאות.במרכז אובליסק בגובה 20 מ' וסביבו 4 קני תותחים.בשנת 1902 הוקמה אנדרטה המוקדשת לפטריוטים.בפינת הככר עמוד זיכרון לזכרו של מחבר ההמנון של קובה,עם תווי ההמנון.בנוסף ניצבים פיסליהם של מארטי,סינפואגוס וגיבורים נוספים.

משם פנינו לכוון בית הקברות.עד תחילת המאה ה19 נהגו בסנטיאגו לקבור את המתים בכנסיות ובמנזרים. ב 1826 נוסד בית הקברות הבנוי בצורת צלב לטיני.משמש כאתר זיכרון לאישים ידועים בין השאר קבורים כאן:מנואל דה סספדס (שהצית את אש המרד ב 10.10.1868,אימם ואשתו של אנטוניו מסאו,אמו של מונקאדה,וכמובן גולת הכותרת קברו של חוסה מארטי (הפטריוט מתקופת המהפכה) המונומנט (מוזלאום)מכיל את אפרו ,בשלב מסוים תקף אותנו גשם עז ונאלצנו להתקפל מהאתר.פנינו למפעל הרום המקומי(LA BARRITA) התרשמנו וטעמנו מהמשקה המיוחד לקובנים המיוצר מקני הסוכר.בדרכנו למוזיאון ההיסטורי לזכר ה 26 ביולי מונקאדה חלפנו על פני כיכר המהפכה המשמשת לשתי מטרות: האחת מקום לנאומיו הרגשניים של פידל (היה מסוגל לנאום כ 8 שעות נאום בע"פ),השנייה אנדרטה להנצחת אנטוניו מסאו הרכוב על סוסו הוצב ע"י האמן אלברטו לסקיי.מונומנט מרשים השוקל 550 טון מברונזה.לסוס צמודות מצ'טות , המצ'טה המסמלת את תפקידה של הסכין בעבודה במטעי הסוכר ובמלחמת העצמאות.קבוצת המצ'טות מעוצבות בצורת Xומייצגות את השלום.

המוזיאון ההיסטורי לזכר ה 26 ביולי מונקאדה– על שם פטריוט קובני שהי כלוא כאן.

הבניין שימש כבסיס צבאי ובין השאר מקום כליאה לפטריוטים קובניים.הארוע המשמעותי שבעקבותיו זכה המקום לפרסום היה הפלישה של כוחות פידל על האתר בשנת 1953:קבוצה של 135 מלוחמי המחתרת של קאסטרו ובהנהגתו נסתה לכבוש את המחנה הצבאי.ההתקפה נכשלה: חייליו המחופשים (לחיילים בצבא קובה) של פידל והוא עצמו נחשפו לעיני הצבא הקובני ( בגלל הנעליים...לא היו בידם נעלים צבאיות,רק מדים) וגורם ההפתעה ניזוק. 8 מחייליו נהרגו ועוד כ 55 נשבו והוצאו להורג.

בין 1959 ל 1960 שימש המקום כמפקדה של צבא המורדים לאחר מכן הפך לבית ספר.בשנת 1967 הוקם בחלק מהמבנים מוזיאון,סימני פגיעת הכדורים נראים עדיין בחזית.המוזאון מציג את תנועת ההתנגדות ב 26 ביולי ואת תרשימי ההתקפה על מונקאדה,כמו כן מוצגים דוגמאות של כלי הנשק של המורדים,מדי שוטרים חלקם סימני דם,שלבשו המורדים כדי להפתיע את הצבא הקובני (מלבד הנעליים ,כזכור)עוד מוצגים חדרי עינויים וחקירות ותמונות של מהפכנים.

המשכנו לכוון מבצר המורו- סן פדרו מבצר מרשים עם נוף של מפרץ סנטיאגו,ממוקם בצד המזרחי של הכניסה לנמל של סנטיאגו דה קובה.בניית המבצר הושלמה בשנת 1643.בשנת 1662 התגברו שודדי ים ובראשם- שודד הים האנגלי כריסטופר מינגס על קווי ההגנה שנבנו על החוף והרסו את המבצר.בעקבות ההרס הוא נבנה מחדש ואף הצליח לעמוד במספר התקפות של הבריטים.במאה ה19 הוסב המבצר לבית סוהר. אחד הארועים החשובים בהסטוריה של אמריקה הלטינית התרחש כאן ב – 3 ביולי 1898 : הצי האמריקני הטיל מצור על הספרדים שבמהלכו הושמד הצי הספרדי ,ארוע שסימל את סופה של השליטה הספרדית באמריקה הלטינית. בתום הביקור סעדנו ליבו במסעדה הסמוכה למבצר אל מול הים.

לאחר הארוחה שמנו פעמנו אל בית הכנסת "התקווה",נבנה בשנת 1924 ,נסגר ב 1980 ונפתח שוב בשנות ה 90.פועל בעיקר בסופי השבוע כשיש מניין לתפילה,שייך לזרם הקונסרבטיבי ומתקיימים בו קורסים בנושאי יהדות,שבהם לוקחים חלק גם לא יהודים.

שפגנו במקום את האווירה החמה של המקומיים והמשכנו לכוון ביתו (מוזאון) של דייגו ולאסקז הממוקם בכיכר סספדס. אחד המבנים העתיקים בקובה ,מהווה דוגמה מצוינת לאדריכלות מורית קובנית.נעשתה כאן עבודת שיחזור (לא כולם מרוצים מעבודות השיחזור)בנייתו החלה בשנות השלושים של המאה ה 16-שימש כבית המושל,כבית מסחר וכביתן של משםחות חשובות בעיר.הבית בנוי על 2 קומות מסביב לחצר קטורה ופתוחה משמש כיוםכמוזיאון. הקומה השניה מחופה בסורגי עץ מעוטרים מקום המאפשר הצצה על הרחוב ומצד שני מסתור מפני הסקרנים שברחוב. . בחצר הבית נחשף תנור בו נהגו להתיךזהב למטילים. במוזיאון מוצגים פריטים רבים הקשורים בהיסטוריה של סנטטיאגו, כמו גםפריטי ריהוט וקישוט מקוריים, ואף מאוחרים יותר.

חזרנו למלון הקסום שלנו . חלקנו השתתף בחוויית לימוד רזי צעדי ריקוד הסלסה והסון בהדרכתו של מורה לריקוד ורקדנית.

לעת ערב יצאנו לחוות את המוסיקה הקובנית בקאסה דה לה טרובה בו מנגנות להקות מקומיות ...מקום הסטורי...בעבר ניגנו כאן אומנים מפורסמים אחד מהם:COMPAY SEGUNDO קומפאי סגונדו) נולד ב-18 בנובמבר 1907. בגיל תשע עבר עם הוריו להתגורר סמוך לסנטייגוהמרכז התרבותי של קובה. בגיל 14 כבר ניגן בקלרינט בלהקה מקומית. לאחר המהפכה של פידל קסטרו ב-1959 הופיע כאמן ולעתים הופיע בתחנות רדיו מקומיות. כשהיה בשנות ה-70 לחייו, בזמן שעבד בבית-מלון בהוונה, שמע אותו תייר ספרדי והזמין אותו להופיע בספרד. ההצלחה בספרד הובילה אותו להקליט מספר אלבומים שם.
בגיל 90 זכה סגונדו בפרס הגראמי עבור הפסקול של "בואנה ויסטה קלאב"

יום 7: סנטיאגו דה קובה-גואנטנמו-ברקואה-

בבוקר אחרי ארוחה טובה, נסענו לכיוון ברקואה עיירה יפה וקטנה המוקפת ג'ונגלים ונהרות, אשר התגלתה על-ידי קולומבוס בשנת 1492 שתיאר אותה כגן עדן. פרוש השם: "נוכחות הים" ,העיר מונה כ 80 אלף נפש כאשר מחציתם בדאון טאון השאר בפריפריות. בדרכנו לברקואה עצרנו להתרעננות באזור גואנטנמו, כ-50 ק''מ מגואנטנמו מתחיל אחד הכבישים היפים ביותר בקובה דרך מפרצים עוצרי נשימה וכביש החוצה הרים וג'ונגל מקסים ביופיו (פריצת הדרך- פרוייקט של צ'ה גווארה), לקראת סיומו של היום הגענו לברקואה- סיור פנורמי וקליטה במלון הממוקם ליד המפרץ.

יום 8: ברקואה - באיימו

לאחר ארוחת הבוקר יצאנו נסיעה למעגן הסירות שייט של כ 45 דקות על נהר הטואה TOA בהמשך יצאנו לסיור רגלי בנוף כפרי ופראי ובו ביקרנו במטע קקאו והתהלכנו בין נופי הפרא באזור. לאחר ארוחת הצהריים שמנו פעמינו לכוון באיימו. שוב פגשנו בנופים המדהימים של הרי הניפא סגואה ברקואה,המשכנו בדרכנו לכיוון העיר באיימו, בירת מחוז גראנמה (145 אלף תושבים) העיר העתיקה השנייה בקובה שנוסדה בשנת 1513 על ידי דייגו ולסקז, חלקה הגדול הוכר ע"י הונסקו בשיפוץ הבתים.ביקרנו בכיכר מנואל סספדס הראשון שיצא בקריאה לבטל את העבדות בקובה, ביקרנו בכיכר ההמנון הלאומי אשר במרכזה שוכנת כנסייה (הוקמה במאה ה 17) הושמע לראשונה השיר שהפך להמנון הלאומי של קובה,כאן הוטבלו הפטריוטים:סספדס,פרנסיסקו מסאו ועוד.

בערב יצאנו לקאסה דל טרובה של ביאמו ,רקדנו ושרנו עים הלהקה המקומית...זכרו את האקרודיון.

יום 9: ביאמו -קאמאווי-טרינידד

לאחר ארוחת בוקר המשכנו בנסיעה בנופים כפריים יפים שבו הזמן עצר מלכת ונגיע לעיר קאמאווי ( 340 אלף תושבים), עיר עם בתים ורחובות שהשתמרו מהתקופה הקולוניאליסטית. שוכנת ליד הים.סיור בעיר : בככר מרסד הנקראת גם לוס טראוואחדורס (כיכר העובדים) ביקור בבית הקברות היהודי...ולאחר מכן נסענו לעיר טרינידד העיר העתיקה והיפה שנשתמרה מתקופת השלטון הספרדי,

טרינדד נחשבת לאחת הערים היפות ביותר בקובה, החל משנת 1988, היא גם נמצאת ברשימת אתרי המורשת העולמיים. המבקרים בעיר נהנים ממבנים קולוניאליים מרשימים. בהגיענו נצא למרכז העיר טרינידד לסיור רגלי בסמטאות העיר העתיקה המרוצפת בחלוקי נחל, נראה את הכיכר המרכזית פלזה מאיור הקתדראלה ובתי העשירים המשמשים היום כמוזיאונים, ביקרנו במועדון קאנצ'אנצ'ארה ושתינו כוסית מהמשקה המפורסם לצלילי מוזיקה קובנית מסורתית.

בהמשך ירדו עלינו ממטרים בלתי צפויים שליוו אותנו עד למלוננו אשר בגבעה.

יום 10: טרינידד-סיינפואגוס-סנטה קלרה-האוונה

לאחר ארוחת הבוקר ביקרנו במוזיאון הרומנטיקה בטרינידד.התחלנו בנסיעה לכיוון העיר סייאנפואגוס {מאה הלהבות}, בהגיענו לסייאנפואגוס סיירנו במרכז העיר ובמדרחוב( שדרת הפראדו) בין השאר ראינו : ככר מארטי את תיאטרון טרי, הקתדרלה , ביקרנו ואף שתינו קוקטיל בארמון פאלאסיו דה וויאה הבנוי בסגנון מרוקאי עתיק הנמצא בסוף הטיילת ומגג הארמון נשקף נוף עוצר נשימה על כל המפרץ, המשכנו לכיוון העיר סנטה קלרה, ביקרנו בטראן בלינדדו אתר שבו הובסו בקרב חיילי תגבור של באטיסטה כשהגיעו ברכבת לסנטה קלרה, ביקרנו באתר הנצחתו של הגיבור הלאומי צ'ה גאוורה, מסנטה קלרה .המשכנו להאוונה.

יום מס 11- האוונה

לאחר ארוחת הבוקר שמנו פעמינו לכוון מוזיאון המהפכה.(Museo de la Revolucion)

המוזאון נבנה בין השנים -1920 1913 ושימש כארמון נשיאותי בעבר עד שנת 1959.המקום שימש כמעונם הרשמי של 21 נשיאים.את הדקורציה המרהיבה ביצעה חברת "טיפני" מניו יורק שהעניקה למבנה את השם "עוגת החתונה".הכיפה מצופה בזהב,18 קראט.

מתאר את שלבי המהפכה בזה אחר זה, עד לשלב מלחמת העצמאות ב-1959, ואת התפתחותה של קובה מאז. המוזיאון פטריוטי ביותר, דואג להלל ולהדגיש את כל הדברים הטובים שהמהפכה תרמה לעם הקובני, ומתאר את הניסיונות הכושלים של ארה"ב להשתלט על האי.

עם זאת, זהו מקום טוב לקבל רקע כללי על המאורעות שליוו את קובה והובילו אותה למקום שבו היא נמצאת כיום. אחד המוצגים המפורסמים במוזיאון היא גרנמה שפרושה- סבתא(Granma), הספינה ממנה ירדו קסטרו ושאר לוחמי המהפכה לחופי קובה, המסמלת את תחילת המאבק לעצמאות קובה. כמו כן מוצגים : טנק רוסי שלקח חלק בפלישה למפרץ החזירים,מטוס ריגול מסוג ה2 אמריקאי שהופל בתקופת משבר הטילים ב 1962.רכב בו השתמשו המורדים (סטודנטים)בבטיסטה בעת ניסיונם הכושל להורגו בשנת 1957.(בגרם המדרגות ניתן לראות סימני יריות שנורו בעת הניסיון להורגו)

ישנו חדר המוקדש למנהיג ולמהפכן צ'ה גווארה, ובתוכו מוצגים ותמונות הנותנות מעט רקע על פעלו. בהמשך ביקרנו במפעל מקומי לסיגארים ,התרשמנו מתהליך הייצור של הסיגאר.

לאחר מכן ביקרנו במוזיאון (המלון בו התאכסן) ''ארנסט המינגווי''.

ימים -12: האוונה-כפר הדייגים קוהימר-סאן חוסה

יצאנו לביקור בבית הכנסת בשכונת ואדדו, (באותו היום היה סגור ללא סיבה מיוחדת פשוט הגבאי לא הגיע באותו היום...הסיבה הרשמית הייתה שהוא יצא לטיפול בקברי היהודים באזור האוואנה.המשכנו לביקור בכפר הדייגים קוהימר מקום שבו קיבל את השראתו הסופר האמינגווי לספרו הזקן והים, המשכנו לסייר בעיר העתיקה, העברה לשדה התעופה וטיסה לסאן חוסה, קוסטה ריקה.

קוסטה ריקה

יום 13:לנדס אין לאב, ארנל

לאחר ארוחת הבוקר יצאנו לאזור הנקרא:LANDS IN LOVE בהנהלת של חברה ישראלים כאן התמקדנו באומגה (canopy) לאחר מכן יצאנו לכוון הר ארנל , מוקם בחלקו הצפוני של מחוז אלאחואלה (Alajuela) קרוב לגבול עם ניקארגווה. במחוז ניתן למצוא מראות נוף מגוונים ומרהיבים. הר הגעש ארנל הוא האתר התיירותי המרכזי. זהו הר הגעש פעיל . הגשמים הטרופיים מרעננים את האדמה ומותירים אותה לחה וירוקה והעמקים מלאים בצמחייה טבעית, נהרות גדושי מים, מעיינות חמים, לגונות, חיות בר ופארקים לאומיים. עם הגעתנו יצאנו להליכה ביער טרופי המשלבת מעבר גשרים. נוף מרהיב של החי - ציפורים, זוחלים,יונקים וחרקים. בשעות הערב הגענו למרחצאות חמים שם בילינו ברחצה כולל ארוחת ערב.

איזור ארנל כולל הר געש שהיה עד לפני שלושים שנה שקט לחלוטין, עד שב-1968 הוא התפרץ ומאז התפרץ עוד מספר פעמים מה שהופך אותו לאחד ההרים הפעילים ביותר. ארנל נחשב לאחד המקומות המתוירים ביותר בקוסטה ריקה, בזכות המראה המרשים שלו, האגם המלאכותי שסביבו (הגדול ביותר בקוסטה ריקה), והפארק שנמצא בקרבתו ומאפשרים לצעוד בשבילים שנוצרו ממשעולי הלבה בשנת 1993.

יום 14: מונטה וורדה

לאחר ארוחת בוקר יצאנו לכיוון אזור סנטה הלנה ומונטה וורדה נוף מהמם של מפרץ ניקויה ואיי האזור ליוו אתנו בדרכנו לדרך מכוסה יער המכונה "ההר הירוק". משנת 1951 חיה במקום קהילת צפון אמריקאים מבודדת בגובה של 1400 מטר ושמרה על האזור בעזרת ארגונים פרטיים והפכה אותו לשמורה ביולוגית עשירה במערכות אקולוגית בהן המבקרים נפגשים עם כל בעלי החיים של סביבה מוגנת זו.(גם המלון בו התגוררנו שייך לקהילה זו)

בדרך אף עצרנו להתרעננות ולצפיה באיגואנות. בערב יצאנו לסיור ליילי ביער.

יום 15: מונטה וורדה-סיור ביער העננים

לאחר ארוחת בוקר יצאנו לסיור ביער העננים של מונטה וורדה שאיפשר הצצה אל המערכת האקולוגית של היער הגשם של מונטה וורדה וההליכה בו מגלה את הגן הירוק והעשיר באזוב, שרכים, פרחים ומיני צמחים חסרי שורשים הגדלים על העצים והשיחים. העננים המתקבצים מעל למדרונות מספקים את הלחות הדרושה לקיום הצמחייה שופעת החיוניות. שורשים וגפנים מתנודדים לאורך השבילים. האוויר עשיר בציוצי ציפורים ובקולותיהן של חיות היער הקטנות ומפעם לפעם נשמעות צווחותיו של הקוף המיילל. משם לכיוון מנואל אנטוניו שהינו אחד הפארקים הלאומיים המפוארים בקוסטה ריקה על חופיו הלבנים המוקפים גבעות יער ירוקות .

יום 16: מנואל אנטוניו (כולל רחצה בים)

אחרי ארוחת הבוקר נסענו לפארק הלאומי מנואל אנטוניו. סיור מודרך בפארק הכולל חופים יפים, מנגרובים, שרשרת איים, יער טרופי וקתדרת פונטה בעלת המבנה הייחודי. הפארק שהינו מהיפים בעולם מורכב מארבעה חופים שלכל אחד מאפיינים מיוחדים.

יום 17: מנואל אנטוניו – סאן חוזה – מקסיקו סיטי

היום נסענו לסאן חוזה, טיול בעיר ובשעות הערב יציאה אל שדה התעופה בדרכנו אל מקסיקו סיטי.

יום 19-18: מקסיקו סיטי – תל אביב

לאחר ארוחת הבוקר נסענו אל שדה התעופה , וטסנו דרך יעד ביניים לישראל.

לחץ להגדלה