הסנטריה בקובה (מתוך כתבה במסע אחר ומקורות אחרים)

הסנטריה התגבשה בקובה במהלך המאות 16 עד ה 19 בקרב העבדים השחורים שהובאו באותה העת לקובה כדי לעבוד במטעי הסוכר,גם ההפיכה בהאיטי שבה קיבלו המוני השחורים את חרותם דחפה את אדוניהם להביאם בכוח לקובה שבה  העבדות הייתה לגיטימית באותה העת.. רובם  היו שייכים לשבט היורובה  ששכנו בדרום ניגריה.

העבדים הביאו איתם לקובה דתות אפריקאיות נוספות :גאנגה,לונגובה,וודו,יורובה,אבקווה,לוקומי,במבה,רגלה –קונגה, רגלה – אוצ'ה. הם אף שתלו את עץ הסייבה שהוא אלמנט מקודש שסגדו לו עוד באפריקה .

הסנטריה הפכה לדת הפאגנית הפופולארית באי,זאת על אף שהספרדים כפו על העבדים לקבל את הנצרות.להבדיל מהמאיה ,לא הייתה כאן ( בקובה) השתלטות על מעוז הכנסיה ,אלא שכאן הוקמו אזורי פולחן מאוד צנועים (מקדש מעט) אשר היוו מקומות תפילה וטקסים המנוהלים בדרך כלל ע"י כוהני הסנטריה .

למרות שמדובר בד (כת) פגנית יש השפעה קתולית שהשתרשה במהלך השנים.

הספרדים אסרו על העבדים לקיים את פולחניהם,רדפו אותם ואף הוציאו להורג את הכוהנים באשמת עיסוק במאגיה שחורה והקרבת קורבנות אדם.

בדומה לאנוסי ספרד- קיימו העבדים את פולחן הסנטריה בסתר כאשר קורבנותיהם :תיישים ותרנגולים.אט אט המשיכה לפעול המאגיה השחורה לצד הכנסיה ושתיהן הפכו אותה ללגיטימית.

לאחר המהפכה ועם עלית השלטון הקומוניסטי לא הייתה עדנה לא לסנטריה ולא לנצרות..

בשנים האחרונות משהותר הפולחן הדתי מאפשרים השלטונות קיום חגיגות פאגניות בגלוי.השינוי הרחיב מאוד את מעגל המשתתפים בטכסים הדתיים ואת מעגל הכוהנים(הגורסים שבידם כוח מאגי רב) .אחד מהם היה איברהים פרר,זמר הלהקה הקובנית –בואנה ויסטה סושיאל קלאב.

היום משתתפים בטקסים גם בני תערובת ולבנים מכל שכבות הציבור ובהם אינטלקטואלים המאמינים במיסטיקה אפריקאית.הרעיון הוא שבעזרת מוטיבים כשירה,תפילה,מוסיקה ,ריקודים והקרבת קורבנות מגיעים לבסוף לטראנס.

בכל אזור הטקסים מנוהלים לפי מנהגי המקום.

הסנטרוס בסנטיגו מחשיבים עצמם כטובים  ביותר ונוטים לזלזל בכוחם של כוהני הסנטריה ממקומות אחרים.

בברקואה יש כוהן סנטרייה – בשם טוני , אשר למד מאימו את רזי הסנטריה.

טומי מסתיע גם בקבלה היהודית בטקסים שהוא עורך.