יהודים בקובה
בקובה חיים בין 1200 ל1500 יהודים רובם מתגוררים בהוואנה (200 מתוכם בסנטיאגו) .
היהודים הראשונים הגיעו לשם בראשית המאה ה 20 במהלך מלחמת העולם הראשונה נוספו אליהם יהודים מתורכיה.לאחר מלחמת העולם הראשונה הגיעו לקובה גם יהודים ממזרח אירופה.
במלחמת העולם ה2 עברו בקובה 11 אלף פליטים יהודים מאירופה,אך רובם עזבו בסיום המלחמה.
בתקופתו שלבטיסטה זכו היהודים לשגשוג כלכלי,הם הזדהו עם הציונות והמדינה,קומץ קטן עלה לארץ ישראל.
עלייתו של פידל לשלטון והחלטתו להלאים נכסים ועסקים פרטיים,גרמה לעזיבה של יהודים רבים לארה"ב .
קסטרו לא היפלה לרעה את היהודים ואחדים מהם השתלבו במשטר החדש ואף הגיעו לעמדות צמפתח- אחד אף כיהן כסגן שר.
ב 1973 אחרי מלחמת יום כיפור ניתקה קובה את יחסיה עם ישראל.יותר מזה כ 5 שנים אחרי מלחמת יום כיפור מסגרה ההתאחדות הציונית של קובה ופעילותה נאסרה. הקהילה היהודית ירדה כמעט למחתרת והתעוררה שוב רק בשנות ה90 כשקסטרו התיר מחדש את חופש הפולחן והדת.
בשנת 1998 היה זה קסטרו שחנך את בית הכנסת בעיר קמאווי. מאוחר יותר הוא אף הופיע לביקור בבית הכנסת בהוואנה.
לפי ההלכה הקהילה היהודית אורתודוכסית אך מהצד נראית יותר כקהילה רפורמית- בה נשים מתפללות עם גברים וחובשות אף הן כיפה.
בית הכנסת בסנטיאגו דה קובה.
במשך 40 שנות המהפכה שימש בית הכנסת כאולם האימונים של להקת הסלסה הידועה – לה פלציטה ומול ארון הקודש וה"דע לפי מי אתה עומד"פיזזו מולאטיות מיוזעות עירומות למחצה. בשנת 1995 החזירו שלטונות קובה את האולם לידי היהודים והקדושה חזר למקום.