עץ הזית ספורים ואגדות.

משל יותם

ח הָלוֹךְ הָלְכוּ הָעֵצִים, לִמְשֹׁחַ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ; וַיֹּאמְרוּ לַזַּיִת,מלוכה (מָלְכָה) עָלֵינוּ.  ט וַיֹּאמֶר לָהֶם, הַזַּיִת, הֶחֳדַלְתִּי אֶת-דִּשְׁנִי, אֲשֶׁר-בִּי יְכַבְּדוּ אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים; וְהָלַכְתִּי, לָנוּעַ עַל-הָעֵצִים.  י וַיֹּאמְרוּ הָעֵצִים, לַתְּאֵנָה:  לְכִי-אַתְּ, מָלְכִי עָלֵינוּ.  יא וַתֹּאמֶר לָהֶם, הַתְּאֵנָה, הֶחֳדַלְתִּי אֶת-מָתְקִי, וְאֶת-תְּנוּבָתִי הַטּוֹבָה; וְהָלַכְתִּי, לָנוּעַ עַל-הָעֵצִים.  יב וַיֹּאמְרוּ הָעֵצִים, לַגָּפֶן:  לְכִי-אַתְּ, מלוכי (מָלְכִי) עָלֵינוּ.  יג וַתֹּאמֶר לָהֶם, הַגֶּפֶן, הֶחֳדַלְתִּי אֶת-תִּירוֹשִׁי, הַמְשַׂמֵּחַ אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים; וְהָלַכְתִּי, לָנוּעַ עַל-הָעֵצִים.  יד וַיֹּאמְרוּ כָל-הָעֵצִים, אֶל-הָאָטָד:  לֵךְ אַתָּה, מְלָךְ-עָלֵינוּ.  טו וַיֹּאמֶר הָאָטָד, אֶל-הָעֵצִים, אִם בֶּאֱמֶת אַתֶּם מֹשְׁחִים אֹתִי לְמֶלֶךְ עֲלֵיכֶם, בֹּאוּ חֲסוּ בְצִלִּי; וְאִם-אַיִן--תֵּצֵא אֵשׁ מִן-הָאָטָד, וְתֹאכַל אֶת-אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן. 

משל יותםמבליט את מעמדו המיוחד של הזית בין עצי ארץ-ישראל. בבקשם אחרימלך העצים, טבעי וברור שהפנייה תהיה ראשית אל הזית, אשר לו מעמד בכורה בין העציםוראוי הוא למלוכה.

"זיתים זקנים ימכרו לעצים"(כתובות ח', ח). מפני כבודושל הזית וחשיבותו, נאסר להסיק תנור בעציו אלא אם הם זקנים או שהעץ חדל להניב פריבכמות מסוימת וקבועה. חכמינו אסרו להסיק עצי זית על המזבח, ומאידך חויב מי שקיצץ עץזית להניח שתי גרופיות – ענפים צעירים שצומחים סביב הגזע - על מנת להבטיח עתיד העץשלא ייכרת(1)

נזכיר עוד את מקומו החשוב של השמן בפולחן הדתי: משיחת כוהנים, מלכים, כליהמקדש, חלקו בקורבנות, בנסכים ובמנחות. השמן והזיתים כתרופות

עץ הזית-מסיק הזיתים
"יצא קציר חיטים ונכנס בציר, יצא בציר ונכנס מסיק"(תוספתא שבועות ד', כ'). מסיק הזיתים מתחיל לאחר תום בציר הענבים, סמוךלראשית הגשמים. כמה שיטות לאיסוף הזיתים: הראשונה - לקוט ידני בצורה דמויית-חליבה –"חולבים" את הענף. שיטה זו מחייבת עבודת-ידיים רבה וטיפוס אל צמרת העץ ועל-כן:"פועלים קוראין(קריאת שמע)בראש האילןומתפללים בראש הזית" (תוס' ברכות ב', ח), שלא יבזבזו זמן-עבודה על טיפוסוירידה מהעץ לצורך תפילה. מסיק זה עדיף לשימור הפרי ולפגיעה מועטה בעץ.

השנייה - נענוע האילן בחזקה והפרי נשמט ונופל ארצה:"המרעידאילן להשיר ממנו"(מכשירין א', א). שיטה מקובלת עד ימינו בכרמי זיתים.השלישית, והיא מקובלת בכפרים הערביים, נקיפה - חביטה על הענפים במקל ארוך שגורמתלנפילת הזיתים ארצה:"כי תחבט זיתך"(דברים כ"ד, כ)."זיתי מסיק שנתערבו עם זיתי נקף"(חלה ג', ח). חכמי התלמוד וכןהרומאים התנגדו לשיטה זו שגרמה לפציעת הפרי והעץ כאחד.

פעולת המסיק פוגעתבעץ והדבר ניכר היטב בכרמי זיתים שנמסקו בשיטת הנקיפה. קדמונינו ידעו כי:"הזית שנה עושין (פרי) ושנה אין עושין (פרי)"(ירושלמי שביעית א',ד), תופעה הידועה עד היום ויש המייחסים אותה בעיקר למסיק הפוגע בעץ בשנה ברוכהוגורם הפחתה ניכרת ביבול בשנה שאחריה(3).

הפקת השמן מהזיתים - מלאכה קשההיא שהרי:"לא דומה זיתים לענבים, ענבים רכים ונותנים את יינם,זיתים קשים ואינם נותנים את שמנם"(תוספתא תרומות ג'). שלב ראשון בתהליך -ייבוש הזיתים על-מנת להקטין את כמות המים בפרי. הכפריים מדלגים לפעמים על שלב זהונוהגים על-פי הכלל "מן אל-סאג'ר אלא אל-חג'אר"

"אשתך כגפן פריה בירכתי ביתך בניך כשתילי זיתים סביב לשולחנך.הנה כי כן יברך גבר ירא ה'"