מכתב  הפרידה של צ'ה לקסטרו (אוקטובר 1965)

צ'ה הזכיר לקאסטרו את פגישתם הראשונה ואת חוויותיהם בטרם צאתם לדרך המהפכה שהייתה עבורו פיסגת חייו.הוא אומר שם: "צר לי על כי השלמתי את חלקי בחובה שקשרתני למהפכה הקובנית בארצה ונפרד בזה ממך,מהחברים ומעמך,שהינו מעתה גם עמי". "אין שום דבר רשמי הקושר אותי לקובה,זולת קשרים מסוג אחר,אותם אין לנתק"

לאחר שהודה לקאסטרו הוא ממשעך .."ארצות אחרות בעולם זקוקות למאמצי הצנועים.אני יכול לעשות את אשר נבצר ממך,בגלל אחריותך להנהגת קובה,הגיעה השעה שניפרד.בשטחי המערכה החדשים אשא את האמונה שהחדרת בי ובאנשים את היקרה בכול החובות- להילחם באימפריאליזם בכל אתר ואתר."

בסוף מכתבו הוא מציין כי הוא משאיר בקובה את אשתו וילדיו ללא בסיס חומרי ואין בליבו דאגה כי הוא בטוח שהמדינה הקובנית תדאג להם.בכל עת קריאת המכתב ישבה אשתו סמוך לדוכן הנואמים..המצלמה נעה כל הזמן :בין צ'ה ,אשתו וקאסטרו ...דבר המעיד על היחס החם כלפיה.

פרידתו של גווארה מהמהפכה הקובנית,הגם שנשמרה בה החברות,הייתה על יסוד חילוקי דעות בעיניינים בעלי חשיבות מכרעת לקובה בשאלות פמימיות ובין לאומיות.

בפרידה זו יש להעיד כי המהפכה הקובנית בתוקף נסיבות פוליטיטת וכלכליות,נכנסה לשלב שבו לא היה מקום בהנהגה למהפכנותו הבלתי נלאית של צ'ה גווארה.

ומצד שני מאמרי מערכת רבים לדוגמא "א מונדו" שהיה ידוע כיומון לא פוליטי הכריז: "ארנסטו גווארה ממשיך ללכת עמנו.למרות היעדרו הפיסי".הכותב לא ידע עד כמה נכונים שבריו עד עצם היום הזה.