תקציר-ארבעת ההסכמות של דון מיגל רואיס

1.איש אינו מתעלל בנו יותר מכפי שאנו מתעללים בעצמנו,והשופט,הקורבן ומערכת האמונות הם אלה הגורמים לנו לנהוג כך. במהלך חייכם איש לא התעלל בכם יותר מכפי שהתעללתם בעצמכם.

2.הדימוי שיש לנו על המושלמות הוא הסיבה לדחייה העצמית  שלנו.זוהי הסיבה לכך שאיננו מקבלים את עצמנו כפי שאנחנו,ולכך שאיננו מקבלים אחרים כפי שהם.

3.הסכמים הנובעים מפחד מחייבים השקעת אנרגיה רבה,אך הסכמים הנובעים מאהבה מסייעים לנו לשמר אנרגיה ואף לזכות באנרגיה נוספת.

הבכם ראשון

לשמור על טוהר המילה,זה נשמע מאוד פשוט אך יש בכך עוצמה אדירה.

• פירושה המילולי של המלה טוהר הוא "ללא חטא" (נקי מחטא) מנקודת ראות זו,כל מושג החטא הופך ממשהו מוסרי או דתי למשהו בעל היגיון בריא.החטא מתחיל בדחיית עצמכם.דחייה עצמית היא החטא הגדול ביותר שאתם מבצעים.במונחים דתיים דחייה עצמית היא "חטא קטלני" המוביל למוות.הטוהר לעומת זאת ,מוביל לחיים. כשאתם שומרים על טוהר המלה,אתם חשים בטוב.אתם חשים שימחה,נינוחות ושלווה,אך ורק באמצעות ההסכם של שמירה על טוהר המלה,תוכלו לשנות את חלום הגיהנום. השתמשו במילים  כדי לחלוק את אהבתכם.אמרו לעצמכם עד כמה אתם אוהבים את עצמכם,השתמשו במלה כדי לבטל את כל אותם הסכמים פעוטים אשר גורמים לכם סבל.זה אפשרי.
• אם אני כועס ובאמצעות המילים שלי  אני מעביר רעל רגשי לאחר,אני משתמש במילים כנגד עצמי.

הסכם שני – אל תקחו שום דבר באופן אישי.

שום דבר שאנשים אחרים עושים אינו נעשה בגללכם.הוא נעשה בגללם. כשאתם לוקחים דברים באופן אישי ,אתם חשים מותקפים ואתם מגיבים בהגנה על האמונות שלכם וביצירת סיכסוכים.אתם עושים עיניין גדול מדברים פעוטים מפני שקיים בכם צורך להיות צודקים ולגרום לכל השאר להיות טועים.

לא הדברים שאנו אומרים הם הפוגעים בכם ,כי אם העובדה שהדברים שאמרתי נוגעים בפצעים שכבר קיימים בכם,אתם אלה הפוגעים בעצמכם.

אם אדם מסוים אינו נוהג בכם באהבה ובכבוד,תיהיה זו מתנה אם הוא או היא יתרחקו מכם.אם אותו אדם אינו מתרחק צפויות במחיצתו שנים רבות של סבל.

הסכם שלישי – אל תניחו הנחות

כל מאבקי השליטה הקיימים בין בני האדם קשורים להנחת הנחות ולקיחת דברים באופן אישי.

כיוון שאנו חוששים לבקש הבהרות,אנו מניחים הנחות,וצאמינים שאנו צודקים,ואז אנו מגינים על הנחותינו ומנסים לגרום למישהו אחר להיות הטועה.תמיד מוטב לשאול שאלות מאשר להניח הנחות ,מפני שההנחות גורמות לסבל.

במערכת יחסים מכל סוג שהוא אנו יכולים להניח שאחרים יודעים את מחשבותינו ושאיננו צריכים לומר מה אנחנו רוצים. הם יעשו זאת מפני שהם מכירים אותנו היטב,אם אינם נוהגים לפי רצוננו,כפי שאנו מניחים שהם אמורים לעשות,אנו נפגעים וחושבים,"איך יכולת לעשות את זה?היית אמור לדעת?".שוב אנו מניחים שאדם שמולנו מנחש אותנו.דרמה שלמה נוצרת בשל כך ואז אנו מערימים עליה הנחות נוספות.האופן שבו התודעה האנושית פועלת מעניינת מאוד.טבוע בנו הצורך להצדיק כל דבר,להסביר כל דבר,על מנת להרגיש מוגנים.

כשאנו מאמינים במשהו אנו מניחים שאנחנו צודקים עד כדי כך שאנו מסוגלים להרוס מערכת כדי להגן על עמדתנו.

אתם לא תיגרמו לאדם להשתנות.אם אנשים משתנים זה מפני שהם רוצים להשתנות ולא מפני שאתם יכולים לשנותם.

הסכם רביעי – עשו תמיד כמיטב יכולתכם

העשייה היא שתגרום לכם להרגיש מאושרים כל כך . כשאתם עושים כמיטב יכולתכם,אתם פועלים מתוך אהבה לפעלכם, לא מפני שאתם מצפים לגמול.