הפילוג בין הקתולים לאורתודוכסים.  כאן מדובר בתהליך די ארוךומורכב.  רומא חולקה לאימפריה המזרחית (שיותר מאוחר ההסטוריונים כינו אותהביזנטיון) לאימפריה המערבית.  שפת הפולחן של הכנסייה באימפריה המזרחית הייתה יוונית,לעומת זאת באימפריה המערבית שפת הפולחן הייתה לטינית.  בנוסף להבדל בשפת הפולחן היהעימות על האיקונות והפסלים.  הקיסרים המזרחים ניסו לאסור על פולחןאיקונות (תלת מימדיות).  האפיפיור התנגד לאיסור בטענה שהתמונות והפסלים הם כלים להנחלת התנ"ךלהמונים הנבערים מדעת.  גם ההמונים שאהבו את פולחן האייקונות התנגדו לכך.  לבסוףנאלצו הקייסרים להיכנע, אך עד היום הכנסיות המזרחיות מקושטות באייקונות בלבד, בעודשהכנסיות הקתוליות מקושטות באיקונות ובפסלים.  קיימים עוד מספר הבדלים תאולוגים,לדוגמא הכנסיה הקתולית מאמינה שלפני שנשמת המת נכנסת לגן עדן, עליו להתמרק מחטאיובפרוגטוריום.  לעומתה, הכנסייה האורתודוכסית מאמינה שמיד לאחר המות הנשמה עוברת לגןעדן או לגהנום, לפי מאזן חטאיו.  נושא נוסף לויכוח היה ממי יונקת רוח הקודש אתסמכותה.  הכנסייה המערבית טענה שמהבן ומהאב, הכנסייה המזרחית טענה שרק מהאב.  ויכוחיםפעוטים יותר היו לגבי נישואי כהני הדת, במזרח לא ראו בכך פסול, במערב שללוזאת.  גילוח זקן הכוהנים - במזרח התנגדו, במערב תמכו.  אני מניח שהיו עוד הבדליםוחיכוכים, אך לעת עתה זה מספיק.  
הקרע הסופי חל בשנת 1054.  שנה לפני כן, בשנת1053 סגר פטריאךקונסטנטינופול את כל הכנסיות בביזנטיון שנהגו לפי כנסייתרומא.  האפיפיור

שלח את אחד הקרדינלים בשליחות לביזנטיון על מנת לנסות ולפעול נגדהחלטה זו.  בעת שהיית המשלחת בקונסטנטינופול נפטר האפיפיור, והפטריאך סירב לקבל אתהשליח בטענה שבעצם הוא אינו מייצג איש.  כתגובה הניח הקרדינל על מזבח כנסיית איהסופיה איגרת שמחרימה את הכנסייה המזרחית.  הפטריאך בתגובה, הורה להחרים את הכנסייההמערבית והוציא את האפיפיור מרשימת האנשים שמתפללים עבורם במיסה.  צעדים אלה הפכואת הפילוג לעובדה קיימת.  הכנסייה המזרחית אימצה את השם הכנסייה האורתודוכסית,והכנסייה המערבית את השם הכנסייה הקתולית.

הבדלים תיאולוגיים 
האורתודוקסים אינם מכירים בסמכות האפיפיור, או נכון יותר לומר כי הם כן מכירים בתפקיד האפיפיור באופן תאורטי, אך אינם מקבלים את סמכותו וחולקים על הדרך בה הכנסייה הקתולית רואה אותו. אצל הקתולים, האפיפיור היה לאורך כל הדורות (עד ועידת ותיקן השניה 1965-1960), השליט היחיד של הכנסייה (לו כיפא-פטרוס מסר את המפתחות עפ"י הב"ח). לעומת זאת, בכנסייה האורתודוקסית הניהול נעשה בשיתופם של ההגמונים. בנוסף –האורתודוקסים רואים דירוג בשילוש הקדוש, לעומת הקתולים שנותנים את אותה החשיבות לשלוש הישויות בשילוש הקדוש. המחלוקת נקראת "שאלת בהן".
 

יחס הכנסייה האורתודוקסית ליהודים:

לא מזהים מדיניות אחידה בקשר ליחס הכנסייה ליהודים.ידוע שבבולגריה היה יחס הכנסייה האורתודוקסית וראשיה אוהד מאוד כלפי היהודים ומנעו הפקרתם לידי הצורר הנאצי,לעומת זאת ביוון לא התערבה הכנסייה לטובת היהודים והתוצאה – טרנספרים של יהודים רבים למשרפות.

האורתודוקסיםמשתמשים בליטורגיה שלהם :מנהג בסילאוס הקדוש לחגים ומנהג יוחנן כריזוסטום הקדוש לימי א' הרגילים. הם מתפללים בשפות שונות: יוונית, יוונית עתיקה, רוסית, רוסית עתיקה (סלאבית), ערבית, ארמית ושפות אחרות. חלק מהליטורגיות תורגמו לשפות מודרניות כגון אנגלית וצרפתית. הליטורגיות הללו הנן מן המאות הראשונות (המאה לעתיקות ביותר). להשוואה, אצל הקתולים הליטורגיה שונתה כמה פעמים. הפעם האחרונה הייתה בעקבות ועידת ותיקן השנייה (1962-1965).

האיקונות מאוד חשובות לאורתודוקסים והם מצוירים באופן מדויק ועל-פי כללים מחמירים ביותר-על הציור לא משקף תלת מימדיות כלומר גם כשמציירים בד כלשהו את הקמטים מציינים בקווים על מנת למנוע נפחויות המזכירה פסל.

במאה ה 9 הוחלט שהאיקונות קדושות – בגלל המאבק וההתפלספות סביב: "והדבר הפך לבשר"- אז למה בעצם לא לציינו בתמונות אנושיות.

צליין אותודוקסי מדליק נר וניגש לאיקונות ומתפלל לפניהן ומנשק אותן- יש להדגיש שהוא מתפלל לפני האיקונה ולא אליה-תפקידה לתת לו השראה ולכן יש בה הרבה זהב המציין זוהר שמביא להארה / השראה .

העיניים מצויירות בצורה כזו שהן חודרות לתוך הראש של המאמין/ המתבונן.

אצל האורתודוכסים אין תאי ווידוי

אצל  הקתולים– זה לא חשוב כלל אם יש או אין פסלים בכנסייה ואם הם יוצרו לפי הכללים המחמירים שקבעו האורטודוקסים. אנחנו לא מקיימים פולחן סביב זה ואין לנו תיאולוגיה בנושא. בעצם – זה גם לא כל-כך משנה.

כוהנים-הדת האורתודוקסים רשאים להתחתן, אם הם התחתנו לפני שהחלו בלימודי הכמורה. יחד עם זאת, רק כמרים שנדרו נדרי נזירות יכולים להיות הגמונים. בכנסייה האורתודוקסית יש תפקיד נרחב יותר לשמשים (הדיאקונים) בניהול התפילה.

לוח-השנה שונה אצל האורתודוקסים. רובם משתמשים בלוח-השנה הג'וליאני, בניגוד לשאר העולם המשתמש בלוח המתוקן – הלוח הגרגוריאני.

דרך-אגב, האורתודוקסים עצמם מאשימים פעמים רבות את הקתולים בסטייה מהאמונה המקורית.

האקונוסטזיס – המייצג את מה שהיה בבית המקדש הסורג בין עזרת ישראל לעזרת הכוהנים.מעבר לו –מי שאינו כוהן לא יוכל להיכנס.גם הפרוכת מייצגת את הפרוכת שעמדה בהיכל בבית המקדש.

בד"כ יש בכנסיה אורתודוקסית 3 מזבחות.

תאור האקונוסטזיס: