הרמב"ם

מאימרותיו:

כל המשים על ליבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס  מן הצדקה- הרי זה חילל את השם,וביזה את התורה,וכיבה מאור דת,וגרם רעה לעצמו,ונטל חייו מן העולם הבא.

לפי שאסור ליהנות מדברי תורה בעולם הזה.

אמרו חכמים:" אהב את המלאכה ושנא את הרבנות,וכל שאין עימה מלאכה,סופה בטלה וגוררת עוון. וסוף אדם זה שיהא מלסטם את בבריוות".

הרמב"ם נולד בקורדובה ב- 1135 .למד גם בישיבה וגם פילוסופיה יוונית ומוסלמית,מדעים רפואה ועוד.

בגלל רדיפות המוסלמים אביו נאלץ לבחור בין התאסלמות לבריחה.

קורדובה - ברחו לפס שבמרוקו לאחר 12 שנות נדודים

פס במרוקו - שם כתב את "אגרת השמד" שבה הוא מקל בדינו של מי שנהפך לאנוס כדרישת המוסלמים. מאוחר יותר עמדו להורגו ואז ברחו הוא ומשפחתו לארץ ישראל.

ארץ ישראל - בגלל קשיי פרנסה נדדו לקהיר.

קהיר  שם כתב  את פרושו למשנה ואת "המשנה לתורה" .הכיר היטב את השפה הערבית.

שם כתב את "מורה נבוכים ".

חיבורו הגדול היה : "המשנה תורה" שהשפיע רבות גם על המשפטנות.ספר זה הוא שהוביל את הוגי הרוח האירופים להבין את חשיבותו של התלמוד.

משפטנים שהניחו את היסוד למשפט המודרני, למדו ממנו כיצד לערוך קודקס משפטי.

הרמב"ם - נפטר בקהיר בשנת 1204 בן 69 .

הוא כתב את תפילת הרופא:

עזרני נא, שדי,בעבודתי כי אצליח,תן בלבי אהבה לאמנותי ולבריותיך , אל תתן לאהבת הבצע ולשאיפת התהילה  הכבוד להתערב בעבודתי... אמץ וחזק כוחות גופי ונפשי להיותי תמיד מוכן להושיע לעשיר ולדל, לטוב ולרע, לאוהב ולשונא... וכי אראה תמיד רק את האדם.

תן בלבי האמונה בי ובידיעותי , שישמעו לעצתי...הרחק כל רופאי אליל...תן בלבי לשמוע בקול חכמים אמיתיים... חזקני נא ואמץ לבבי נגד השוטים המתחכמים הנותנים בי דופי, שלא אסור מדרך האמת בלי שום משוא פנים"

"פולמוס הרמב"ם"

טרגדיה של ההיסטוריה היהודית המעריצה לפעמים את ענקיה לאחר זמנם,

פולמוס שהביא לשרפת ספריו של גאון זה