המלך ז'ואאו השני  (1455 – 1495 )עלה לכתר בשנת 1481 עם מות אביו. התיר ליהודים שגורשו מספרד להיכנס  לתחומי ממלכתו פורטוגל.רבים ממגורשי ספרד נעו מערב לעבר פורטוגל .אל 80 אלף היהודים שחיו בה הצטרפו עוד 100 אלף ממגורשי ספרד.תמורת מס גולגולת ( מ8 עד 100 דינרי זהב לגולגולת) הם קיבלו אשרת שהייה לשמונה חודשים.פתרון כזה נשמע להם טוב באותה העת כלומר מפלט בטוח מהקתולים של ספרד.העשירים יותר הורשו להתיישב בעיר פורטו.בנקודת הגבול בין ספרד ופורטוגל הוקמו תחנות תשלום –PAGAGEMשם שולם הכסף..לרגלי העיירה marvao  ניתן למצוא נקודת תשלום כזו.רק בנקודה זו חצו כ 4000 יהודים לפורטוגל. רבים התיישבו בעיירות הגבול,חלקם עברו לליסבון ולפורטו.

מהר מאוד יתברר להם שפורטוגל תשנה את פניה מארץ מקלט לארץ הכופה עליהם להתנצר,וכמובן לוותר על יהדותם..

המלך מנואל הראשוןירש את הכתר בפורטוגל עם מותו של ג'ואו השני.בשנת 1495 הוא עולה לשלטון (בליסבון) כשנתיים לאחר גרוש ספרד.היה ליבראלי  ליהודים עד אשר קיבל אולטימאטום מאשתו לעתיד איזבל (ביתם של פרדיננד ואיזבלה) התנאי לנישואין...גרוש היהודים מפורטוגל.הם התחתנו ב1496 וחמישה ימים לאחר שנבחר פרסם המלך צו גרוש ליהודים בתוך 10 חודשים.

לו רק עמד במילתו ואיפשר להם ללכת.

בעצת יועציו ,שינה מנואל הראשון את הגזירה ובמקום גרוש ,הבין שעדיף לו מבחינה כלכלית להשאיר את היהודים בארצו בשל כישוריהם הוא לא רצה לוותר על העילית הכלכלית  של הממלכה.. הוציא בשנת1497 צו לכל יהודי פורטוגל להביא את ילדיהם בגילאי 4-14 לכיכר המרכזית של העיר ליסבון.הילדים נתלשו מהוריהם ונשלחו למשפחות קתוליות. מבוגרים אולצו לעבור לחיק הנצרות: הם נגררו ברגליהם ובשערות ראשיהם לעבר  עגני טבילה ענקיים (שנבנו למיוחד לאירוע) שם השלימו הכמרים את המלאכה בהזלפה של "מי הקודש "על הקהל הגדול..

ובפזילה לכוון האינקוויזיציה הפורטוגזית

פעלה משנת 1536 עד שנת 1821 ..אנשיה קיבלו סמכותם מהוותיקן.על סמך הלשנות היא הייתה לוכדת "נוצרים חדשים" שהיו דבקים בסתר לדתם ,מענים אותם עד שיודו וברוב המקרים היו מעלים אותם על המוקד.