טכס התה ביפן – "צ'ה נו יו"

– "צ'ה נו יו" פרושו "המים החמים של התה" התפתח ביפן לריטואל של זיכוך הנפש והתעלות רוחנית,התה הובא מסין ליפן במאה ה12 ע"י הנזיר הבודהיסטי אייסאי,( אחד מחכמי הזן ביפן) נזירי הזן אימצו את התה ואף לגמו ממנו בצוותא.

הדרך המובילה לביית התה עוברת בגן ששביליו מרוצפים באבנים ש"כאילו הונחו באקראי "רמז לרתיעת הזן מדרך המחשבה השכלתנית.הכניסה לבית התה היא דרך פתח צר ונמוך,המאלץ את האורח להניח את חרבו ולהתכופף,רמז לשחרור ממעמד וגאווה.

הטכס

המארח

 המארח שופך מים בקומקום ברזל על תנור גחלים קטן ,

אבקת התה מועברת לצלוחית התה באמצעות כפית במבוק.

המארח יוצק עליה מים חמים ומקציף את אבקת התה,לכל אורח,באמצעות בוחשן במבוק קטן, התה הירוק לוקח חלק חשוב בריטואל: תה ירוק MATCHAהוא גם מכונה ביפן "תה מכובד" .סוגי התה מדורגים לפי איכותם ולפי החלק בצמח בו משתמשים להכנת התה. לעיתים מוגשות גם עוגיות.כאשר התה מוכן ,המשתתפים לוגמים מהתה התנועות איטיות (המוגדרות בקפידה רבה).

בחדר שבו מתקיים הטכס כל אביזר חייב להביע תחושת שלווה פנימית עמוקה,כך שהמעשה הפשוט לכאורה של "לגימת התב" הופך (בהשפעת הזן היפני) האומנות בה מתקיימים 4 עקרונות רוחניים:

הרמוניה WAכבוד לזולת ולאומנות –KEIטוהר בגוף ובנפש SEIושלווה JAKU,כיום שתי האסכולות הגדולות של טכס התה הן: URASENKA  ו OMOTESENKE