דתות ופילוסופיות במזרח
זן בודהיזם
זן בודהיזם
הזן בודהיזם נולד מאבא בודהיזם ואם דאואיזם. הוא התפתח בתקופת הטאנג מאות 7- 10 תור הזהב בסין. דאואיזם:- דאו = הדרךו ,צורת חשיבה אנרכיסטית המטיפה לזרימה עם הטבע .,יתר הלימוד מונע יכולת התבוננות- .
בודהיזם 2.
בודהיזם 2.
בפרק זה אשפוךאור על כמה מסוגיות המפתח בבודהיזם תוך קריצה לכוונם של אריסטו והרמב"ם.
דרך החשיבה של ההינדים
ההינדים מאמינים באלים רבים הם מייצרים פסלי אלים רבים ובצורות שונות בעורכם טקסים לאלים הם רוחצים ומאכילים אותם ומעניקים להם אהבה.הם אפילו מזמרים להם מנטרות.ואף משתטים לפניהם.הפסל כשלעצמו אינו חשוב,מה שחשוב הוא הדרך שבה מבצעים את הטקס, הדרך שבה אומרים המאמינים:" אנחנו אוהבים אותך אלוהים".
שמאניזם,השפעת המוסיקה בתהליך הריפוי
המילה שמאן שאולה מתושבי סיביר דוברי טונגוסית ופרושה מכשף. השמאן (רופא אליל) משתמש בטכניקות שונות ומשונות כדי לפתור בעיות של אנשים
לקט אמרות בודהיסטיות
לקט אמרות בודהיסטיות
המשנה הבודהיסטית אינה מערכת של דוגמאות אלא נקודות השקפה ,זווית ראיה .אין לראותה כתמונה שיש להתבונן בה,אלא להתבונן דרכה.
חרטה ורגשי אשמה בקריצה לבודהיזם
חרטה ורגשי אשמה בקריצה לבודהיזם
ראשית עלינו להבין שההתייחסות שלנו המערביים לאשמה שונה מזו הקיימת במזרח הרחוק. לפי מחקרים שנעשו עלה שאנו המערביים תקועים חזק בתוך נושא האשמה. כבר מגיל רך אנחנו צריכים לכפר ולבקש סליחה על מעשים (לא טובים) שעשינו. לעומת המזרח שמבחינה זו הם "נקיים" יותר מאיתנו ורמת האשמה אצלם פחותה, מפותחת אצלם יותר – "הבושה".
צ'אקרות
צ'אקרות
צ'אקרה היא מונח שמקורו בסנסקריט ומשמעותו גלגל, מעגל או עיגול, המתייחס למרכזים המצויים, לפי אמונות שונות, בגוף האדם. ספרות פילוסופית ורפואית ענפה עוסקת בצ'אקרות, ושפע מיתוסים ואגדות נכתבו על מהותן ועל האופן בו ניתנו לנו. הצ'אקרות משמשות כיסוד הסברי בתפישות פילוסופיות ודתיות העוסקות במניפולציה של כוח החיות של הגוף. כתבים עסקו בצ'אקרות בהודו העתיקה, ומאז הפכו חלק חשוב במיסטיקה המזרחית ובדתות המזרחיות. ראשיתה של התורה בהינדואיזם ומאוחר יותר בבודהיזם, משם נדדה לתרבויות אחרות בעולם
בודהיזם טיבטי
בודהיזם טיבטי
בודהיזם טיבטי הבודהיזם נתפש כפילוסופיה ודרך חיים, ובטיבט התפתח לארבע אסכולות עיקריות.. אחד העקרונות העיקריים בּ‏בוּ‏דהיזם הטיבטי, ובבודהיזם בכלל, הוא הארעיות, ולפיו, כל דבר או תופעה – בין אם מוחשיים הם או בין אם לאו, כלומר עצם, הרגשה, מחשבה, רעיון, דעה, גוף ואף החיים עצמם – הם ארעיים, אינם קבועים, ובהכרח יחלפו כאשר יבוא זמנם. לכן, ההיקשרות לאובייקטים ולתופעות, הזמניים באופיים, תגרום באופן בלתי נמנע לסבל.
1 2 3
הבא